מפיסטופלה

אריגו בויטו

 

ליברית: המלחין על פי המחזה פאוסט מאת יוהן וולפגנג פון גתההצגת בכורה: מילנו, תאטרו לה סקאלה 5 במרץ 1868הצגת בכורה באופרה הישראלית: 28 בינואר 2009

 

הגרסא האיטלקית לסיפורו של ד"ר פאוסט הזקן המוכר את נשמתו לשטן ובתמורה הופך לעלם צעיר המחזר בהתלהבות אחר מרגריטה. אופרה מרתקת עם קטעי מקהלה מרשימים וכמה מהאריות הנפלאות שנכתבו בהפקה קלאסית עם תלבושות מרהיבות של בוקי שיף.

תקציר העלילהאלבום תמונות ההפקה

לקריאה נוספת:בין גתה לבויטו - הרהורים על פאוסט ומפיסטופלה מפי ז'אן לואי גרינדה, במאי ההפקהסקנדל במילנו: בין האידיאלי לריאלי - על הצגת הבכורה של מפיסטופלהדמות השטן באופרהפאוסט מאת גתה (כותבת: ניצה בן ארי)

תאריכיםד' 28.1 (20:00), ה' 29.1 (20:00), ו' 30.1 (13:00), ש' 31.1 (20:00),

א' 1.2 (20:00), ג' 3.2 (20:00), ד' 4.2 (20:00), ה' 5.2 (20:00),

ו' 6.2 (13:00), ש' 7.2 (20:00), ב' 9.2 (20:00), ג' 10.2 (20:00)

לקראת בכורה: ש' 24.1 (11:00)סיורים מאחורי הקלעים: ה' 29.1 (19:00), ד` 4.2 (19:00),  ב` 9.2 (19:00)

שעה לפני כל אחד מהמופעים תתקיים הרצאה מקדימה באולם, הקהל מוזמןאופרה טוקבק מיד עם תום המופע:  ה' 29.1, א' 1.2, ב' 9.2

חלק מהזמרים שהשתתפו במופע באותו ערב בלווי נציגים מצוותי האופרה משתתפים במפגש, המתקיים באכסדרת בית האופרה, ובו ניתנת לקהל ההזדמנות לשאול את הזמרים והצוותים ככל העולה על רוחו. המפגשים מתקיימים באווירה נינוחה ונמשכים בסביבות מחצית השעה וכל עוד לקהל יש שאלות לאמנים.

לרכישת כרטיסים 

ביקורת"נועז, מקורי ומלא דמיון... בהעלאת "מפיסטופלה" הציבה האופרה הישראלית אתגר בפני התפישה המקובלת אודות צדקתו של "משפט ההיסטוריה"... כל המשתתפים נענו לאתגר. בעיקר תענוג להתמסר כאן לצלילי התזמורת והמקהלה בניצוחו של עומר ולבר הכול נשמע בבהירות, במשפטים מוסיקליים מלאי דימיון, מפורטיסימו ועד פיאניסימו בצליל יפהפה ובריתמיות... פאטה בורצ'ולדזה שכאילו נולד לתפקיד השטני, יו סמית' בתפקיד פאוסט, מישל קריידר כמרגריטה - כולם שכנעו, עניינו ונווטו בשלמות על ידי ולבר: ויחד עם במה שהיה בה יופי רב והתרחשות מגוונת בטעם רב, הוצגה האופרה שתיזכר כאחת ההפקות האמיצות של האופרה." (נעם בן זאב, הארץ 29.1.09)

"...האופרה הזו צריכה בעצם להיקרא "מרגריטה, מפיסטו והמקהלות". זאת בזכות אישיותה של מישל קריידר בתפקיד מרגריטה, שבראשית נמערכה השלישית, תמונת מותה הופכת את האופרה הדרמטית הזאת למשהו באמת דרמטי... אולם האישיות והבאס של פאטה בורצ'ולדזה בתפקיד מפיסטו בכל זאת חודרים לחדרי בטנו של הצופה, עד כי נהיה קצת חבל שבאופרה הזאת השד בסוף הולך לכל הרוחות. הקהל הולך הביתה ענוג, שמח וטוב לב. (מיכאל הנדלזץ, הארץ 29.1.09)

"כל צבעי האופרה...ההפקה המועלית באופרה הישראלית נוצרה במקור עבור בית האופרה המלכותי של וולוניה בליאז`, בלגיה, והיא אחד מאותם מקרים של יבוא משובח על כל פרטיו. הבמאי ז`אן-לואי (כאן חידשה את עבודתו מרגריט בורי) יצר הצגה בימתית עשירה ברעיונות, ומצטיינת במידתיות נדירה של בימוי בן-זמננו. כל תמונה מעוצבת בדיוק, במרקם המאפשר למקהלות ולזמרים הסולנים לשיר ולשחק מבלי להיגרר לגחמות ולשיגיונות מיותרים. התוצאה הכללית היא שהמרקם המיוחד של האופרה הזאת עובר בבהירות רבה מהבמה אל הקהל." (צבי גורן, הבמה 29.1.09) לכתבה המלאה"מעצבת התלבושות בוקי שיף עשתה עבודה מדהימה... פאטה בורצ'ולדזה מרשים ביותר בתפקיד הראשי." (תומס טילמן, אונליין מיוזיק מגזין)