חלק ראשון
תיאטרון השאטלה בפריס עורך מסיבת עיתונאים לקראת הבכורה של האופרטה החדשה הביידר. פיליפ, המחזאי, מודיע בקול פגוע, שהוא נאלץ להעביר את סיפור העלילה להודו, כיוון שמנהל התיאטרון השיג מלחין כישרוני אך מוזר, שמשתמש במוטיבים ומנגינות מהמזרח, אך הם לא יכולים לגלות את זהותו של המלחין המבקש להישאר בעילום שם. פיליפ מוכן לחבר את הליברית כדי שאודט דרימונד, הפרימדונה המהוללת של התיאטרון תזכה בתפקיד נהדר.
גנרל פרקר, הנספח הצבאי של בריטניה בלאהור, מוצא את הנסיך רג'אמי, יורש העצר של המדינה ההודית הקטנה, במאורת אופיום בפריס. הבחור הצעיר והמודרני, שחונך בבתי הספר היוקרתיים ביותר באנגליה, הגיע לפריס ללא רשות מהממלכה הבריטית, מתרועע עם נשים, מבזבז כסף, משתתף במרוצי אופנועים, וכל הצהובונים בעיר מפרסמים את הסקנדלים שלו. פרקר מזהיר את רג'אמי, שדודו, מלך לאהור, חולה מאוד וכי הוא יצטרך לרשת את הכס תוך זמן קצר. הנסיך אינו רוצה לשמוע על נטל המלוכה. הוא רוצה להישאר בפריס כי הוא מאוהב נואשות בביידר המופלאה שלו והוא שואף לשאתה לאישה.
מרייטה, השחקנית הקנטרנית, דורשת הסבר מבעלה, פיליפ, מדוע התפקיד הראשי של הסוברט לא שלה. היא נפגשת עם ספארי, עיתונאי הונגרי, והם מתחילים לפלרטט האחד עם השנייה. פיליפ אף אומר, בבדיחות הדעת, שאין לו בעיה להעביר את אשתו לספארי, כל עוד הוא ידאג להוצאות הכספיות של הכובעים, התכשיטים והפרוות שלה.
מנהל התיאטרון מקבל את פני רג'אמי ומבטיח לו שהוא יגלה את זהותו. הנסיך צופה בהופעה מתא הכבוד. בסוף המערכה הראשונה כולם מתרגשים והיה ברור כי הנסיך בהה באודט בטירוף לאורך כל ההופעה.
המנהל מנסה להרגיע את הפרימדונה העצבנית שמאמינה שהופעתה במערכה הראשונה הייתה חלשה וגרועה. מזכיר התיאטרון מודיע שהנסיך ההודי רוצה לברך את הזמרת על הופעתה. רג'אמי מביא לאודט זר פרחים וצמיד מזהב עם פנינים שחורות. אודט מסכימה לקבל את הפרחים אך מסרבת לתכשיט: היא לא יכולה לקבל מתנה כה יקרה. רג'אמי מסביר כי ערכם של הוורדים גבוה בהרבה שהרי הוא הביא אותם מגינת הטאג' מאהל וההודים מאמינים שאהבה תמלא את ליבו של האדם המריח את ניחוחם. אודט בכל זאת מריחה את הוורדים. רג'אמי מזמין את אודט לנשף בארמונו שהוא עורך לכבודה.
סימון (הבת של רופא הודי וזמרת בארים פריסאית) היא האומנת של בנות חצר המלכות היפות, הלבושות בבגדים הודים מסורתיים. היא מספרת לפרקר שהגיע מברק מלאהור. פרקר קורא בחרדה שהמהרג'ה חולה מאוד ורג'אמי חייב למהר הביתה לרשת את כס המלכות, אבל עוד לפני כן, חייבים לערוך את החתונה שלו עם רמיטה, המיועדת לו מילדות.
בסוף ההופעה הקהל מריע ומרייטה מבקשת מספארי שיציג אותה בפני הנסיך. ספארי מודה לרג'אמי ומבקש את עזרתו. מרייטה מאמינה לקשר בין ספארי לנסיך וספארי מזמין אותה לריקוד ברברי הונגרי. פרקר מספר לרג'אמי על המברק אך הנסיך מתנגד ומשתמש להגנתו בחינוך האנגלי המודרני, שלא מרשה לו להתחתן לפי מסורת מיושנת. פרקר מדגיש את האינטרסים של לאהור, אך הוא אינו מצליח לשכנע את הנסיך. רג'אמי מזמין את ספארי לנשף. המנהל קורא קריאות הידד למלך הבא של לאהור. רג'אמי מודיע לפרקר בפתאומיות שהוא מוכן למלא אחר פקודת דודו. עוד באותו הלילה תערך החתונה, אבל לא בלאהור, אלא בארמונו שבפריס. רג'אמי מנסה להרגיע את הגנרל העצבני: הוא ידאג לכך שהטקס יערך בהתאם למסורת. עם תום ההופעה רג'אמי ואודט וצאים לנשף יחדיו.
חלק שני
דווה, שלישו ומשרתו הנאמן של הנסיך, מקבל את פני האורחים. אירועים מוזרים מתרחשים בנשף האקזוטי שטוף השמפניה. פיליפ מתקרב לגברת ההודית-צרפתייה המקסימה, סימון. ועם כניסתה, אודט מתחילה משחק מסוכן. היא מקבלת את הצעתו של הנסיך לקרב של רצונות, בינו לבינה. במידה ואודט לא תחתום על חוזה הנישואין ההודי המסורתי עד עלות השחר, רג'אמי ייסע הביתה וישכח מהביידר שלו. אך במידה ואודט תתאהב בנסיך היא תחתום ותהייה שלו. ובינתיים מרייטה וספארי מתנשקים.
רג'אמי ואודט מתוודים על אהבתם זה לזו כבר ממבט ראשון. רג'אמי מבקש מאודט שתתלווה אליו להודו. פיליפ מגיע בדאגה ומנסה להציל את אודט מתחבולותיו של הנסיך; הוא מאמין שהנסיך כפה עליה לבוא לארמון. הוא מכוון אקדח לרג'אמי, תופס את אודט ורוצה לעזוב, אך הוא מציית לכוחו הלא מוסבר של רג'אמי ועוזב כאדם מהופנט. אודט חשה ביכולתו של הנסיך להשפיע על אנשים ומאשימה אותו בכך שהוא נהנה מהשררה שבידיו. פרקר מספר לאודט שכס המלוכה של לאהור מצפה לנסיך, וכי דודו של רג'אמי או העם בלאהור לא יקבלו את אודט כמלכה ומבקש ממנה לעזוב בהקדם האפשרי. הוא נותן לה גולה עשויה כסף, ורומז שהיא תגן עליה מפני כוחות ההיפנוט של רג'אמי, אך אודט מסרבת ויוצאת עם הנסיך. סימון מספרת לפרקר שהנסיך החליט לשאת את אודט במקום רמיטה!
לפתע אודט מחליטה לעזוב, אבל רג'אמי מנסה להכריח אותה להישאר, הרי הוא עשה הכל למענה. היא שימשה כמוזה למוסיקה של הביידר והוא חשב רק עליה בזמן שהלחין אותה. מתברר, שאודט כבר חשדה שהוא המלחין כשהתחיל לשיר בחדר ההלבשה שלה. אודט מבקשת מרג'אמי כי יישאר בפריס וילחין לה אופרטה חדשה, או אפילו אופרה. אך הוא חייב לחזור הביתה ומבקש מאודט שתצטרף אליו. אודט לא יכולה לתאר לעצמה חיים ללא התיאטרון והקהל הצרפתי, במדינה רחוקה. רג'אמי מנסה להפנט אותה, אך אודט מבינה את המצב במהרה ומתנגדת בעזרת גולת הכסף שקבלה מפרקר. ססופו של דבר היא נחלשת, מנשקת את רג'אמי, והם חותמים על חוזה הנישואין.
סימון מנחמת את רמיטה העצובה. פיליפ מתלונן בפני סימון כי נישואיו במשבר וגם כי הם איבדו את אודט. הוא מספר על החשש מסגירת התיאטרון ושההצגה שלו תיכשל. סימון ממליצה שיסע להודו, מקום מעולה להשקיע בו.
ספארי, לבוש כסאהיב הודי, נכנס באצילות מלכותית. מרייטה מגלה לבעלה פיליפ, שלמרות כל התנגדותה, היא התאהבה בספארי, שמודיע בשמחה שגם הוא מאוהב באשתו של פיליפ. ספארי מגלה למרייטה שמעולם לא ביקר באפריקה או בהודו, ושהוא רק עיתונאי הונגרי מתחיל עם שכר זעום. מרייטה סוטרת לו. במהלך טקס החתונה, דווה קושר את ידי אודט ורג'אמי אך אודט תולשת את ידה מזו של רג'אמי, ומראה לו מה באמת היא כתבה בחוזה הנישואין: שאותה אי-אפשר להכריח לעשות שום דבר.
מזכיר התיאטרון ומוכרי העיתונים מספרים על סקנדל נוראי: הנסיך רג'אמי סירב לחזור הביתה, הוא וויתר על כס המלכות ונעלם, ולכן הוא איבד את כל רכושו ונודה. פיליפ הגיע לפאב ולהפתעתו הרבה הוא פוגש את סימון, שמספרת לו כיצד איבדה את עבודתה בארמון ורכשה את הפאב מחסכונותיה. מרייטה וספארי הלבוש כשליח-סודה צרפתי, עבודתו החדשה לאחר שפוטר מהעיתון. מרייטה סולחת לספארי. הפסנתרן, שעד כה ישב וגבו אלינו, מסתובב: זהו רג'אמי, שאיבד את כס המלכות. מרייאטה וספארי ממהרים לתיאטרון כדי להביא את אודט לשם.
רג'אמי מתחיל לקפל את התווים. הוא מתכנן לעזוב את פריס בבוקר. הוא חייב להתנתק מקרבתה של אודט. הוא מאוהב בפרימדונה, כמו שרק הודי יכול לאהוב, אך הוא לא רוצה שהיא תראה אותו במצבו הנוכחי, ליד פסנתר בבר אפוף עשן. אודט מגלה שרג'אמי ויתר על כס המלכות ואיבד את כל רכושו בגללה. היא כבר לא מסתירה את העובדה שגם היא אומללה והיא מביעה חרטה על מעשיה. כאשר הם רואים זה את זו, הם מתחבקים באושר. כולם מצאו את אהבתם והמנהל מודיע בשמחה, שהמפיק האמריקאי הגדול ביותר, מר בראון, מגיע לפריס לראות את הביידר.
