ורדי ולה טרוויאטה

ג'וזפה ורדי נולד ב-10באוקטובר 1813 ברונקולה ליד בוסטו, וכבר בגיל שלוש החל את לימודי המוסיקה שלו ובגיל תשע כבר ניגן באופן מקצועי בכנסייה בכפר הולדתו. בגיל 19 נרשם ורדי לקונסרבטוריון במילנו אך הוא לא התקבל בטענה כי טכניקת הפסנתר שלו לא מספיק טובה. לא היה לו כל מושג בקונטרפונקט ומעל לכל כיוון שהיה זר, הוא היה בן פרמזן בעוד מילנו היתה בלומברדיה. וכך להנהלת הקונסרבטוריון העמוס אליו התקבלו בדרך כלל תלמידים בגיל צעיר הרבה יותר, לא היו כל בעיות לדחות אותו.

האופרה הראשונה שלו, אוברטו, זכתה להצלחה סבירה בלה סקלה ובעקבותיה הוזמן לכתוב שלוש אופרות נוספות עבור בית אופרה זה, אך האופרה הראשונה מהשלוש, הקומדיה מלך ליום, נחלה כישלון חרוץ ובוצעה רק פעם אחת. הצלחתו הגדולה הראשונה של ורדי הגיעה רק עם נבוקו ב-1842. המלחין, איטלקי פטריוט בזמן בו המדינה היתה רחוקה מלהיות מאוחדת, הביע את רגשותיו הפטריוטיים-לאומיים במקהלת העבדים העברים המפורסמת בנבוקו וכן במקהלת הצלבנים באופרה הלומברדים. שתי מקהלות אלו היו ללא כל ספק קריאה ברורה וגלויה להתעוררות מחדש של לומברדיה ועזרו לסלול את הדרך להפוגות פוליטיות שקראו לאיחודה של איטליה. העובדה כי ורדי היה פטריוט הביאה לכך כי שמו הפך במהרה לשמש גם כראשי התיבות של ויטוריו עמנואלה מלך איטליה, וכך הקריאה ויווה ורדי שנישאה ברחובות באותם ימים של הריסורג'ימנטו, התנועה של התחדשות ושל השאיפה של בני איטליה לאומה מאוחדת, היתה בראש ובראשונה קריאה לאיחודה של איטליה תחת מלך אחד.

למרות שוורדי הלחין ללא הפסקה, החיים כמלחין אופרה היו מלאי מהמורות. פרט לבעיות התמידיות שהיו לוורדי עם מחברי הליברית השונים עמם עבד - הוא היה אחד מאותם מלחינים בודדים שהיו מוטרדים בעת מהאיכות האמנותית של הליבריות - היו לוורדי בעיות רבות עם הצנזורה. לצנזורה היה תפקיד מרכזי באיטליה בעת ההיא והיא התמקדה בשלושה מישורים -- הפוליטי, הדתי והמוסרי. אבל כיוון שאיטליה לא היתה אז מדינה מאוחדת, הרי לכל עיר ועיר היו את הצנזורים שלה ואת הרגישויות שלה שהיו שונים מעיר אחת לשנייה. הצנזור של מילנו הסביר פעם כי "התיאטרון נועד לתקן את המוסר ולכן חייבים להעלות אך ורק הצגות מוסריות, או לחילופין הצגות המתארות חטאים שונים בכל חומרתן ובאופן המראה כי הצדק והטוהר עדיפים בהרבה על כל התנהגות לא מוסרית." אין פלא שלוורדי היו כל כך הרבה בעיות עם הצנזורים. האופרות שכתב נראות לעיתים כאוסף של שבעת חטאי המוות. אבל במשך השנים למד ורדי להכיר את הצנזורים השונים בערים השונות וידע איזו אופרה תוכל להיות מוצגת באיזו עיר.

לה טרוויאטה עברה שינויים רבים, חלקם מרכזיים יותר וחלקם פחות, בין ההופעות הראשונות בוונציה לאלו ברומא ובנפולי. בנפולי למשל שני הנאהבים, ויולטה ואלפרדו, היו חייבים להיות מאורסים. מעבר לכך, במערכה השנייה כאשר השניים חיים יחדיו, נוצר הרושם בהפקה זו כי אלפרדו פשוט מבקר את אהובתו, וז'רמון, אביו של אלפרדו, היה כאן ברון שמנע מהשניים להינשא כיוון שויולטה לא היתה בת למשפחת אצולה. בהפקה ברומא אלפרדו לא יכל להינשא לוויולטה כיוון שאביו הבטיח כי יינשא לאחרת ובמערכה האחרונה כאשר אלפרדו שב לוויולטה הוא כבר אלמן. בעימות בין אלפרדו לוויולטה בהפקה זו לא משליך אלפרדו כסף בפני ויולטה, אלא אך ורק את תמונת הפורטרט שלה.ורדי כמובן לא היה מאושר לערוך שינויים אלו אבל הוא היה אדם מעשי, ומטרתו הראשונה היתה להציג את האופרות שלו בפני הקהל, לכן כאשר היה צריך לוותר ולערוך שינויים הוא התווכח במידה אבל רק עד גבול מסוים. ההופעה עצמה ככלות הכל היתה הדבר החשוב ביותר.הלחנת האופרה לה טרוויאטה לא היתה קלה במיוחד. ורדי התבקש על ידי בית האופרה לה פניצ'ה בוונציה לכתוב אופרה חדשה והשיב כי לפני שיחתום על החוזה הוא רוצה לדעת מי הזמרים שיעמדו לרשותו והוא אפילו הציע את הזמרים שרצה לראות בתפקידים הראשיים. הבעיה המרכזית היתה לגבי זמרת הסופרן. הוא רצה זמרת סופרן שיהיו לה מראה מתאים, נשמה ונוכחות בימתית מרשימה. ולכן היה עצבני לפני הבכורה, כיוון שלא היה מרוצה מזו שנבחרה לבסוף, סלביני דונטלי. "אני מצהיר בזאת שאם האופרה אכן תבוצע אין לי כל תקווה לגבי התוצאה, למעשה אני משוכנע שהיא תהיה כישלון מושלם שממנו יסבלו ההנהלה והשם שלי וממון רב ירד לטמיון. אמן."הבכורה התקיימה בלה פניצ'ה ב- 6 במרס 1853, חודשיים לאחר הבכורה של הטרובדור ברומא. אבל לא זכתה להצלחה גדולה. זמרת הסופרן אומנם היתה סבירה יחסית בהתחשב במבנה גופה הרחב וביכולת הזמרה שלה, אבל הטנור לודובקיו גרציאני (אלפרדו) היה חולה והבריטון פליצ'ה וראזי (ז'רמון) כלל לא התאים לתפקיד. וראזי אשר ביצע את התפקיד הראשי במקבת ובריגולטו בבכורה של אותן אופרות קיווה לתפקיד דומה והיה מאוכזב ביותר מתפקיד ז'רמון, וככל הנראה גם הקהל התאכזב מתפקיד הבריטון שהיה שונה מתפקידים קודמים לבריטון באופרות של ורדי. אבל הגורל של לה טרוויאטה שנראה קודר למדי לאחר הבכורה השתנה מיד לאחר ההופעות הבאות של אופרה זו בבית אופרה אחר בוונציה. הזמרת שביצעה את ויולטה במקרה זה, מריה ספציה, לא היה מפורסמת במיוחד, אבל היתה שברירית דיה במראה שלה בכדי להציל את לה טרוויאטה. מאז האופרה לא נעלמה עוד מהרפרטואר של כל בתי האופרה ברחבי העולם.