הצצה אל מחלקת המתפרה באופרה הישראלית

שיחה עם איריס רטינסקי, מנהלת המחלקה

אומרים שהבגד עושה את האדם. על הבמה הפתגם הזה מקבל משנה תוקף רחב הרבה יותר. איך סולן שביצע תפקיד של רוזן באופרה אחת, הופך למשרת באחרת? איך בטווח התפקיד המסוים, יבצעו אנשים שונים את אותו התפקיד בצורה אחרת? ואיך הדמות משתנה במהלך האופרה עצמה, ממערכה למערכה?
"הבגד", אומרת איריס רטינסקי, מנהלת המתפרה באופרה הישראלית, "הוא רק כלי. התלבושת משרתת את הסולן, ומשלימה עבורו את מה שחסר לו להצלחת התפקיד. למעשה, לא פעם התלבושת יכולה להשתנות לחלוטין בימים האחרונים שלפני עליית המסך, כי משהו במפגש שבין התלבושת, הסולן והדמות, לא הצליח."
איריס רטינסקי משמשת כמנהלת המתפרה באופרה הישראלית ב- 10 השנים האחרונות. המחלקה עצמה מונה 13 אנשי מקצוע, ומורכבת למעשה ממספר תתי מחלקות.
המתפרה היא מחלקה חוצה דורות. הצעיר ביותר הוא בן 28, המבוגר ביותר, בן 80. לפני שנתיים נפטר זקן המחלקה, אברם ארליך , בגיל 94. כמעט עד ליומו האחרון עדיין אחז במספריים. "חייטי הבמה", אומרת איריס, "הם זן נכחד. אין כאלה יותר." 
לב המחלקה הם החייטים. מלבדם במחלקה גם מחלקת כובעים ונעליים. 

על כל הפקה עובדים במתפרה כ- 3 שבועות. אנשי המחלקה מתחילים ליצור מהרגע שבו הסולנים, השחקנים והרקדנים מגיעים לחזרה הראשונה. כשעוזבים את חדר החזרות ועולים אל הבמה לא פעם מגלים שרעיונות שעל הנייר נראו טוב על הבמה לא עובדים. ברגע שכל האלמנטים נכנסים- תאורה, תפאורה, בימוי, כוריאוגרפיה, דברים משתנים לפעמים בצורה דרמטית.
זאת הסיבה שהחזרות נערכות עם התלבושות משלב מאוד מוקדם וניתן לגלות אם הבגד עובד.

הפקות האופרה מתקיימות בשיתופי פעולה עם בתי אופרה אחרים בעולם, ולכן לרוב יגיעו התלבושות ממקומות אחרים מעבר לים. אך בגלל שיטת ההצגות באופרה הישראלית, לפיה ההפקה עולה בממוצע ל-14 הצגות, ולא פעם יום אחר יום, את התפקידים הראשיים מבצעים שניים או שלושה סולנים, ברוטציה.
במקרה זה צריכה המחלקה להכין גרסאות נוספות לאותה התלבושת, לפעמים זו רק התאמת מידות, ולעיתים יש צורך לשנות את הבגד בהתאם לדרישות הסולן. לעיתים יש צורך להכין בגד אחר לסולן שמופיע באותו התפקיד בקאסט המקביל. כל סולן חווה ומציג את הדמות שלו בצורה אחרת, וזה יכול לבוא לידי ביטוי בתלבושת. לדוגמא, באופרה היהודייה אחת הסולניות הראשיות התעקשה שהבגדים שלה לא מתאימים לה מאחר שהם צריכים להיות יותר פשוטים בהתאם לדמות פשוטת העם שהיא מגלמת. זאת לעומת הסולנית בתפקיד המקביל שהיתה מרוצה מהבגדים וקיבלה אותם כפי שהוצגו לה לראשונה.
בנוסף לתלבושות, עוסקת המחלקה גם בכובעים, נעליים וצביעת בד אמנותית. היום, כל כובע שמעצב הוגה ניתן להכין. באופרה הילד חולם, לדוגמא כל רעיון שהגה מעצב התפאורה והתלבושות, האמן גוטפריד הלנווין, נעשה על המקום. ידעתם, למשל, שהיקף הראש הממוצע של ישראלים הוא רחב יותר מזה של אירופאים (58 ס"מ לעומת 55 ס"מ באירופה)? מסיבה זו, כובעים המגיעים מהפקות הנעשות בשיתוף פעולה עם בתי אופרה אירופאיים, לא מתאימים לנו, והמחלקה צריכה להגדיל את הכובעים או לייצר חדשים.
וכך, מאחורי כל בגד, כובע, או נעל נחבא עולם ומלואו. אז בפעם הבאה שתראו בגד על הבמה, חשבו על מי שעמל על מנת לייצר אותו...

 

עבור לתוכן העמוד