עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

לראות את הקולות: תערוכת צילומים של תומר גניהר

האם אנו הולכים לראות אופרה או הולכים לשמוע אופרה? זו השאלה העומדת במהות הז'אנר האופראי. כיוון שבאופרה אי אפשר להפריד בין מלים למנגינה, בין דרמה לבין זמרה. האופרה היא האמנות המאגדת את כל האמנויות כולן.
כאשר כרמן הצוענייה המשוחררת רוקדת בקצב שמתגבר מרגע לרגע בעת שהיא שרה את השיר הבוהמי שלה, אנו מרגישים כי הקצב סוחף אותנו, כי הקצב חודר לעצמותינו, כי הקצב המסחרר מביא אותנו כמעט לידי איבוד שליטה טוטאלי. המוסיקה מדברת ברגעים אלו בעוצמות שהן הרבה מעבר למלים ומנגינה. המוסיקה מספרת סיפור שלם, המוסיקה מקבלת חיים משלה ואנו לא שואלים למה ומדוע. אנו מבינים זאת היטב – כי זו האופרה, אמנות שיש בה הכול –מוסיקה, זמרה, ריקוד ודרמה צבעונית כובשת ומרתקת.
את העולם הזה, העולם של האופרה בכלל ושל שלושה סיפורי אהבה עזים כמוות בפרט, כמו באופרות טוסקה, לה בוהם, כרמן ואאידה, מצליח תומר גניהר לתפוס בתמונותיו, כי כאשר העדשה שלו מופנית אל העולם הקסום של האופרה, לפתע אנו רואים את הקולות.

בעוד האופרה היא אמנות במה, הצילום הוא אמנות חזותית. האופרה מתחדשת מדי ערב על הבמה לפי הקצב של המנצח ושל הזמרים. הצילום, ברגע שהוא נוצר, קיים ואינו משתנה. החיבור המיוחד בין התחושות האופראיות מחד לצילום תחושות אלו מאידך כפי שנעשה בתמונות הממלאות דפים אלו, משלב באופן בלתי אמצעי בין שני הז'אנרים ויוצר ז'אנר חדש וייחודי- ז'אנר בו אנו יכולים לפתע לראות את הקולות גם כשההופעה האופראית עצמה כבר תמה.

התערוכה תתקיים בבית מני לאומי החל מ- 3.5.10

אירוע הפתיחה למוזמנים בלבד יתקיים ביום ב' 3.5.10 בשעה 18:00
במעמד יו"ר דירקטוריון לאומי מר איתן רף, מנכ"ל ראשי לאומי הגב' גליה מאור ומנכ"ל האופרה הישראלית, הגב' חנה מוניץ. באירוע יופיעו סולני האופרה הישראלית באריות ודואטים מאופרות אהובות.

 

 

עבור לתוכן העמוד