עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

מסעו של מלחין (מסע אל תום האלף)

יוסף ברדנשווילי על מסע אל תום האלף.

האופרה מסע אל תום האלף מתארת מאבק של הטבע מול התרבות, האדמה מול הספר. בן עטר מגיע מתוך האדמה. אסתר מינה נובעת מתוך הספר. האופרה שלי מתחילה עם מוסיקה כמעט מזרחית, שופעת בצעקות מזרחיות וממשיכה במפגש בין המוסיקה השורשית הקשורה לאדמה לבין המוסיקה הנוצרית האירופאית הקשורה יותר לספר ומסתיימת בתפילה שמאחדת את כולם.

 

האופרה מסע אל תום האלף בנויה כמסע מוסיקלי. לכל תמונה יש אקורד מפתח משלה, לכל דמות יש פחות או יותר אפיון מוסיקלי וכל אחת מהדמויות עוברת תהליך מסע פנימי המתבטא בפן המוסיקלי של אותה דמות.

 

אסתר מינה לדוגמא שרה במז'ור. היא מאופיינת במוסיקה קואזי-טונאלית בתור אשת הספר ההגיונית. היא לא אישה רעה. מבחינתה היא צודקת והיא הולכת עם התחושות שלה עד הסוף, בנחישות ובקור רוח. בן עטר מצדו, גם הוא לא אדם רע, גם הוא הולך עם החינוך שלו, האמונות שלו והתרבות שהוא גדל עליה. המוסיקה שלו היא באופן טבעי בגוון יותר מזרחי בדומה למוסיקה של אבו לוטפי הערבי שאינו מבין על מה המריבה של היהודים הווכחנים האלו. מולו, לווינאס שר מוסיקה אירופאית מובהקת, ואבולעפיה, הנע בין שתי המסורות, שר מוסיקה שהיא אירופאית בגישתה אבל עם סלסולים מזרחיים. וגם האישה הראשונה, דמות טרגית ומאופקת ושונה מאוד מהאישה השנייה, מאופיינת במוסיקה בעלת גוון מזרחי.

 

האישה השנייה לעומתה היא הדמות הטרגית האמיתית העוברת את התהליך המשמעותי ביותר באופרה. היא מתחילה, מבחינה מוסיקלית, במקום הכי בנאלי, ודווקא היא הפרובוקטיבית ביותר. היא מסיימת את המסע שלה במוסיקה כמעט קלה, כמעט הוליוודית. היא עוברת תהליך הנע בין סולם יעקב של שנברג ובאך ובסוף, בנפילה שלה מגיעה עד ברג כשאני משתמש בציטוט משיר הערש של מארי בווצק.

 

המוסיקה של הבורר מוורמיזא, המסנוור מכמות הכוח שהופקדה בידיו, מושפעת ממוסיקה חרדית אשכנזית. אך הדמות המסוכנת ביותר באופרה היא זו של הרב אלבז. הוא מחליף צבעים, כמו זיקית או נחש. כשהוא מגיע לגרמניה הוא מתלבש כמו הגרמנים ואפילו שר כמותם. אין לו סגנון מוסיקלי מובהק אלא הוא משנה סגנונות ללא הרף. הוא האיש הרע, החלקלק ולכן גם מוסיקת הטנגו מתקשרת אליו. ודמות כזו היא מבחינתי תיאטרלית ביותר ומעניינת במיוחד.

 

באופרה הזאת ניסיתי לספר דרך המוסיקה את ההיסטוריה של העם היהודי ובאותה מידה כמעט לגולל את תולדות האופרה מראשיתה ועד ימינו אנו. את המסע האופראי שלי ששזרתי באופרה הזאת אני מתחיל בעולם של אופרת הרחוב האיטלקית, ומשם ממשיך לעבר הבארוק, הרנסנס, האופרה סריה, הנדל והגרנד אופרה הצרפתית. אבל במקביל זהו גם מסע בעולם המוסיקה היהודית מהפורים שפיל ועד לתפילות של יהדות אשכנז מחד ויהדות ספרד מאידך. 

 

ניסיתי לבדוק מהיכן הגיעו ההשפעות למוסיקה היהודית שלנו ובו בזמן לגלות את ההשפעות של המוסיקה היהודית על המוסיקה הנוצרית. המוסיקה הכנסייתית הנוצרית אשר ממנה צמחה המוסיקה המערבית הושפעה במידה רבה מהמוסיקה והתפילה היהודית. במסע הזה ניסיתי ליצור בשפה שלי את המפגש בין כל העולמות האלו, העולמות האופראיים השונים ועולם המסורת המוסיקלית היהודית עם המסורת המוסיקלית הנוצרית.

 

המסע שלי, אשר התחיל כבר לפני למעלה משנתיים, כמעט והסתיים. היה זה תהליך מרגש, ועתה הדברים לאט לאט מקבלים צורה וזה מרגש לראות את זה.

עבור לתוכן העמוד