העונה ה-24 של האופרה הישראלית

הפקות מאתגרות ומסקרנות לצד אופרות ידועות ופופולריות ואהבה עד מוות
מתוך מפיסטופלה מאת בויטו

באופרה, כמו באופרה, האהבה גדולה מהחיים, האהבה היא המניע של העלילה, האהבה היא הבסיס לכל המתרחש באופרה. זו יכולה להיות אהבה נכזבת, או אהבה ממומשת, אבל האהבה היא תמיד אהבה עד מוות. בעונה החדשה, העונה ה-24 של האופרה הישראלית, האהבה מובילה את ההתרחשות מהפקה להפקה. סלומה, כרמן, מימי, טוסקה, אאידה, מרגריט, האישה השנייה ואפילו השועלה הערמומית, כולן מתות בסופה של העלילה, כולן מתות בשם האהבה ולמענה.

בתו של הורדוס, סלומה, באופרה הנושאת את שמה, חושקת בגופו החטוב של יוחנן, אך הוא אינו נענה לחיזוריה. כאשר הורדוס מבקש ממנה לרקוד בפניו את ריקוד שבעת הצעיפים ומבטיח לה כל מה שתרצה בתמורה, היא מבקשת את ראשו של יוחנן על מגש של כסף. לאחר שהיא רוקדת עם הראש הכרות, חייליו של הורדוס הורגים (מחסלים) אותה.

האישה השנייה של בן עטר באופרה מסע אל תום האלף מאמינה גם היא באהבה. ולא רק שהיא מאמינה בה, היא מעיזה לאמר בפה מלא שהיא מאמינה גם בשוויון בין גברים לנשים באהבה. במשפט שנערך בוורמיזא שבאשכנז, חוקר הבורר את שתי נשותיו של בן עטר והיא מעיזה לאמר שאם לגבר יש שתי נמתוך כרמן מאת ביזהשים, למה שלאישה לא יהיו שני בעלים? על האמירה הזו היא צריכה כמובן לשלם. לאחר שבגללה מוכרז על בן עטר חרם, היא בורחת ומאבדת עצמה לדעת בביצות הטובעניות של היער השחור.

גם כרמן מאמינה באהבה, יותר מזה, היא מאמינה באהבה חופשית, וזו הסיבה שהיא מוצאת את מותה בסוף האופרה הנושאת את שמה, כשדון ז'וז'ה רוצח את כרמן אהובתו לאחר שהיא דוחה אותו ממנה והולכת עם גבר אחר. ואאידה, נסיכת אתיופיה באופרה הנושאת את שמה, מתאבדת כשהיא חומקת את תוך מערת הקבר של רדמס אהובה, רק כדי למות יחד איתו.

גם טוסקה באופרה הנושאת שמה מתאבדת, וגם היא בשם האהבה. טוסקה רוצחת את סקרפיה לאחר שהיא מבטיחה לו  שתתמסר לו אם יחוס על חיי אהובה, קוורדוסי. אלא שלאחר שהיא מבינה כי ההוצאה להורג של אהובה לא היתה מבוימת, כפי שהבטיח לה מפקד המשטרה, אלא אמיתית, היא קופצת אל מותה. מימי בלה בוהם סובלת ממחלה קשה, ולאחר שעזבה את רודולפו היא חוזרת אליו על מנת למות בזרועות אהובה.

שתי יוצאות דופן הן מרגריט במפיסטופלה והשועלה בשועלה הערמומית הקטנה. מרגריט הצעירה אינה המתוך אאידה מאת ורדי, בית האופרה לה סקאלה, מילנומניע לעלילה. פאוסט מוכר את נשמתו לשטן מפסיטופלה רק על מנת שזה יחזיר לו את נעוריו. כשהוא חוזר להיות עלם צעיר הוא פוגש במרגריט הצעירה ומחזר אחריה, בלי שזו תדע על העסקה שלו עם השטן. בגלל עסקה זו כמעט ומגיעה מרגריט לגהנום, אך נשמתה ניצלת כשהיא מפנה עורף לפאוסט ברגע האחרון של חייה, והיא מתה בתלייה באשמת מעשה שלה בלבד, והוא הטבעת התינוק שלה ושל פאוסט. מרגריט אמנם מתה, אך לא בשל האהבה, אלא בשל מעשיה שלה.

השועלה באופרה השועלה הערמומית הקטנה מאת ינאצ'ק אמנם אינה אישה, אך גם היא לומדת להתאהב, ולאחר שהיא מוצאת את השועל שלה, ומולידה לו צאצאים מקסימים היא מוצאת את מותה בסיומה של האופרה מיריית אקדחו של הצייד. אבל המוות של השועלה, בהתאם לעולם החיות והטבע בו מתרחשת האופרה, הוא סמל להמשכיות, והוא המוביל להתחדשות מחזור החיים, והגלגל, בטבע כמו בטבע, ממשיך להסתובב. למות למען האהבה, לאהוב עד מוות - העונה ה-24 של האופרה הישראלית מוקדשת לנשים אהובות ואוהבות, אשר ימותו על הבמה בדרכים רבות ושונות בעונה שאפשר רק להתאהב בה.

עבור לתוכן העמוד