עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

ראיון עם מלחין (השועלה הערמומית הקטנה)


ליאוש ינאצ'ק הוא כעת בן 70 . שערו לבן, אבל נמרץ באופן מיוחד, כלל לא הטיפוס של האמן החולם הלא מובן והרעב ללחם, אבל אישיות מלאת חיים שבאופן ברור נהנה לחיות ומאמין באידיאליזם מחודש. ביקור בביתו הקטן בברנו היה מעניין מבחינות רבות. הוא גר בבית שנבנה עבורו בגן של הקונסרבטוריון בברנו שם הוא מלמד מספר שעות כל יום ומקדיש את רוב זמנו לצעידה בטבע ולהלחנה. הוא ציפה זמן רב להצלחה, שלא הגיעה כמעט בכלל עד לביצוע של ינופה שהלחין והעלה בבכורה בברנו לפני עשרים שנה ושלאחר מכן הוצגה בפראג ב-1916 ובמספר בתי אופרה באירופה. השמחה שלו כיום וההצלחה שלו היא תמימה וללא כל יומרות. מכתבים מגיעים אליו ללא הרף, אנשים רבים באים לבקרו, חלקם חשובים יותר וחלקם
פחות, וינאצ'ק לעתים קרובות נוסע ברכבת לווינה, לפראג או לברלין לשמוע את האופרות שלו. הוא סיפר לא מזמן שהוא ינצל כל
הזדמנות שרק אפשר ליהנות מהמוסיקה שלו כיוון שלא נותרו לו שנים רבות לחיות וכיוון שזמן רב לא היה באפשרותו לעשות כן. בזמן שיחתנו, המלחין הוציא את פנקסו ודף אחר דף רשם בו במהירות. "ציפור דרור", אמר בשחוק, הפך דף ואמר "עצים, פעמונים". בדף אחר רשם:"שירים של טווסים וציפורים אחרות, שראינו לא מזמן בתערוכה." ושוב: "מוכר נקניקיות בתחנת
רכבת", ו"ילד בכרכרה קטנה, ו..." הוא רשם ברוב מרץ, "זה אתה כשאתה אומר, כן, כן."

ינאצ'ק חזר פעם אחר פעם שלעולם הוא לא השתמש במוטיבים אלו באופן מילולי ומעולם לא השתמש במנגינות פופולריות. "זה יהיה רק לחזור על המלים של מישהו אחר." הוא דיבר בצ'כית במהירות ועם עושר רב של דימויים.אלו מלחינים השפיעו עליך בעיקר? "אף אחד." ואלו מלחינים אתה מעדיף? "שופן ודבוז'ק." דבוז'ק יותר מסמטנה? "בשבילי כן." ואלו אופרות אתה מעדיף? הוא שמע את בוריס גודונוב של מוסורגסקי לפני שנה ואהב אותה מאוד. וגם אהב את לואיז של שרפנטייה.

ומה בעניין וגנר? "לא. זה לא רק שהוא מאוד סימפוני ושהתזמורת משתלטת בכוח על הבמה, אבל שיטת המוטיבים שלו יותר מדי מפורטת ומאוד לא גמישה. אותו מוטיב מלווה כל הזמן את אותה הדמות ולמרות שהוא משתנה לעתים קרובות אין לו מספיק משאבים וגמישות בתוך עצמו לגלות את השינויים המתמידים בתחושות ובמוטיבים של הדמות שהמלחין מנסה לתאר."

האם אתה אוהב את פלאס ומליזנד? "במידה מסוימת. אבל יש בה מעט מדי מנגינה. זה יותר מדי דיבור ומעט מדי מוסיקה. אי
אפשר להחליף את המנגינה בשום דבר ואני כפי הנראה מעדיף איזון הגיוני יותר בין סגנון סימפוני ודיקציה מוסיקלית מאשר דביסי העדיף. במקומות מסוימים באופרות שלי התזמורת לוקחת משפט מוסיקלי מזמר ומפתחת אותו. המשפט הוא אמין לחלוטין והכלים במקרים אלו מבטאים את המשמעויות של המשפט באופן שהקול האנושי לא מסוגל לעשות. אופרה חייבת להיות דבר שלם המבוסס באופן שווה על דיבור דקלומי כנה והשירה והמנגינה שהמלחין מוציא מהרוח היצירתית שלו."
עבור לתוכן העמוד