צ’ייקובסקי על יבגני אונייגין (יבגני אונייגין)

אני מאוהב בגיבורה טטיאנה אני מכושף על-ידי הפואטיקה של פושקין


אופרה זו חסרה התפתחות דרמתית חזקה, אולם היא מציגה סצינות מעניינות של חיי יום- יום, והיא מחוננת בכל-כך הרבה פואטיקה! גם אם האופרה שלי לא תבוים היטב, גם אם יש בה מעט התרחשות, אני מאוהב בגיבורה טטיאנה, אני מכושף על-ידי הפואטיקה של פושקין ואני מלחין לזה מוסיקה שמפתה אותי... בפואטיקה זו ובצורה שלה, בשלמות המלאה והמהדהדת יש משהו שנוגעה בלב כל אחד. דבר זה הוא מוסיקה...

אני חושש שהאופרה לא תתקבל היטב, ולא תתחבב על חובבי האופרה. העלילה היא מאוד פשוטה, נעדרת אפקטים של במה והמוסיקה נעדרת  זוהר ואימפקט מפתיעים. עדיין אני משוכנע כי מספר מאזינים בהאזינם למוסיקה זו יחוו את אותן רגשות אותן חוויתי כשכתבתי את המוסיקה. אני לא מתכוון לומר שהמוסיקה שלי היא טובה מדי לטעם ההמון. באופן כללי, איני יודע כיצד להלחין באופן מודע לקהל סלקטיבי או לקהל הרחב; אני משוכנע שמלחין צריך להלחין על-פי דחף פנימי ולא לכוון את יצירתו לקהל סלקטיבי וספציפי. בהלחיני את יבגני אונייגין הייתי חף מכל התכוונות מסוג זה.

 ... חלומי הגדול הוא לראות את זה מבוצע בקונסרבטוריון. אני סומך את ידי על אמצעים מתונים ובמה קטנה. עם זאת, יש משהו שברצוני לומר. במקרה שהייתי כותב לטטיאנה האמיתית, אונייגין האמיתי, לנסקי האידיאליסט וכן הלאה, כמובן שהאופרה שלי לא הייתה עולה על הבמה לעולם. לעולם לא הייתי נותן את האופרה הזו לשום הנהלת תיאטרון לפני שהיא תבוצע בקונסרבטוריון.

... במקרה זה, אינני זקוק לשום במה גדולה, עם רוטינה המאפיינת אותה; במאים חסרי כשרון, חסרי רגישות, ובימוי פומפוזי בעל ג'סטות מכניות, אלא רק לניצוח ותו לא. אומר לךְ מה אני צריך לאונייגין:

1. זמרים בעלי מיומנות ממוצעת, אבל מאומנים היטב וחזקים.

2. זמרים שמשחקם הוא פשוט אבל טוב.

3. הבימוי לא צריך להיות פומפוזי, אלא תואם ישירות את זמן העלילה.

4. התלבושות צריכות להיות מן התקופה של עלילת האופרה (שנות ה-20).

5. המקהלה היא לא עדר כבשים, כמו בתיאטרונו של הקיסר, אלא אנשים שמשתתפים במהלך עלילת האופרה.

6. המנצח לא צריך להיות מכונה ואף לא מוסיקאי א-לה נפרבניק, אשר שואף להשיג רק שדו דיאז' לא ינוגן במקום דו, אלא באמת מנהיג של התזמורת.

רציתי ליצור אילוסטרציה מוסיקלית לאונייגין. האתגר שלי היה שימוש בלתי מוגבר בצורה הדרמתית ועל כך אני מוכן להתמודד עם כל התוצאות הנלוות שיש לחוסר הבנתי את עולם הבמה וחוסר שיקול הדעת לבחור בעלילה. אני מאמין שחוסר הנחת הסצנוגרפי, מפוצה בכישוף שקיים בפואטיקה הפושקינית. מכל מקום, לי יש את הבנתי שלי לטבעו של חיבור זה. כוונתי היא על ההעזה שהייתה לי לחולל חילול קודש שכזה, כאשר בניגוד לרצוני, נאלצתי להוסיף משפטים שלי או של שילונסקי לפואטיקה של פושקין. מכך אני חושש, ודבר זה מביך אותי! ביחס למוסיקה אוכל לומר כך: אם אי פעם חוברה מוסיקה בתשוקה אמיתית, עם אהבה לעלילה ולדמויותיה, הרי זו המוסיקה לאונייגין. נמס ורועד מעונג בלתי ניתן לביטוי, חשתי שעה שעסקתי בהלחנת המוסיקה. ואם רק מעט ממה שחשתי בזמן שחיברתי את האופרה יהדהד בקרב המאזינים, אבוא על שכרי ואינני זקוק לשום דבר נוסף. מתוך מכתביו של צ'ייקובסקי לפטרוניתו נדז'דה פון מאק.

עבור לתוכן העמוד