דעת הקהל היא שקובעת (מאדאם בטרפליי)

בטרפליי בין כישלון במילנו להצלחה בפריס
הגדל

 

ה-17 בפברואר 1904 , מילנו, שעת-ערב. קהל רב גודש את מקדש האופרה הגדול מכולם, את תיאטרון לה סקאלה, כדי לחזות בבכורה של אופרה חדשה מאת מלחין שעדיין לא ביסס עצמו כאחד הגדולים. אבל ג'קומו פוצ'יני היה בטוח כי מאדאם בטרפליי היא הלהיט החדש שלו, האופרה שתשבור את כל הקופות כולן. להצגת הבכורה הוא הזמין את כל משפחתו הקרובה והרחוקה כדי לחזות בהצלחה הגדולה. אך כפי שקורה במקרים רבים גל הציפיות הסתיים באחת מהשערוריות האופראיות הגדולות בכל הזמנים, כישלון מביש שלא זכורים רבים כמותו. מה קרה באותו ערב בלה סקאלה? מדוע נכשלה מאדאם בטרפליי באופן כה מחפיר?

הסיבות לכישלון לא ברורות בדיוק, אולם ניתן לשער כי הקהל המילנזי לא היה מוכן לקבל חלק מהחידושים האופראיים של פוצ'יני, ובראש ובראשונה דמות של טנור שהוא האנטי גיבור בהתגלמותו, ויתרה מכך, הוא שר רק אריה אחת בכל האופרה. פינקרטון היה שונה לא מעט מהטנור האיטלקי הממוצע של ורדי למשל. אומנם גם הדוכס בריגולטו לא היה דמות הירואית במיוחד, אך הוא לפחות שר את אחת האריות הפופולריות בכל הזמנים. פוצ'יני לא ראה לנכון לעטוף את פינקרטון ב"צלילים מתוקים" ועל כך רגז הקהל.

נוסף על כך, הקהל בלה סקאלה, ככל הנראה, התנגד למערכה השנייה הארוכה למדי של האופרה. כאשר החלו להישמע ציוצי הציפורים ברגע בו עולה השחר לאחר הציפייה הארוכה של בטרפליי לבואו של פינקרטון, ענה הקהל בציוצי ציפורים והשמיע קולות של בעלי-חיים משלו. לה סקאלה הפכה באותו רגע לגן-חיות מזמר ופוצ'יני לא ידע היכן לקבור עצמו. ואז לקראת סופה של האופרה, כאשר בטרפליי הסתובבה בקימונו על הבמה חלף משב רוח קל מהצד והקימונו שלה התנופף לו. הקהל, שכבר מזמן איבד כל עניין באופרה וחיפש עילות להפרעות נוספות, הצטרף למסיבה. "בטרפליי בהריון", צעק אחד הצופים לקול מצהלות הקהל. את בטרפליי גילמה זמרת הסופרן רוזינה סטורצ'יו והיו שמועות עקשניות על קיומו של רומן לוהט בינה לבין טוסקניני שניצח על ההפקה. ולכן מיד בעקבות ההערה על הריונה של בטרפליי, ענה צופה אחר "וטוסקניני הוא האב." קוריוזים אלו מלמדים על האווירה ששררה בלה סקאלה בעת הבכורה.

כשלונו של פוצ'יני היה מוחלט. אבל הוא לא התייאש והחל לבצע שינויים באופרה שלו שאותה אהב כל כך. שלושה חודשים מאוחר יותר, ב-28 במאי בבית-האופרה של ברשיה, זכתה בטרפליי לבכורה מחודשת מוצלחת הרבה יותר. מה קרה במהלך חודשים אלו? פוצ'יני פשוט "נכנע" לדעת הקהל וכתב הרבה יותר פופולרית, אופרה העונה לציפיות הקהל, אופרה הרבה יותר אופראית והרבה פחות ביקורתית.

פוצ'יני גם חילק את המערכה השנייה הארוכה לשתי מערכות. כמו כן חיבר אריה נוספת לפינקרטון, אריה בה הטנור מביע חרטה מסוימת וגעגועים לנוף היפני. מבחינה דרמטית האריה מנותקת לחלוטין מדמותו של פינקרטון אך הקהל היה מרוצה, שכן יכול היה ליהנות מהטנור קצת יותר.

השינויים המשמעותיים יותר בין הגרסה הראשונה של בטרפליי לשנייה קשורים בתמונות הראשונות של האופרה בהן פוגש פינקרטון במשרתים היפנים השונים ובבני משפחתה של בטרפליי. בגרסה הראשונה מתאר פוצ'יני בצורה חדה את יחסו הבוטה של פינקרטון ליפנים הרבים שמסביבו. יש כאן מצד אחד ביקורת חברתית נוקבת נגד יחסו המתנשא של פינקרטון, ומאידך תמונה מאוד לא חיובית של בני המזרח כפי שהם נראים בעיני בני המערב. בגרסה השנייה סצינת החתונה מתונה הרבה יותר. גם מערכת היחסים בין בטרפליי לפינקרטון בגירסה המקורית היא הרבה יותר חומרית ובמקום לדבר על אהבה סוחפת, מתנצלת בטרפליי על הכסף הרב שפינקרטון נאלץ לשלם בכדי "לקנות" אותה. מול הגרסה השנייה, הגרסה הראשונה היא הרבה יותר חדה, הרבה יותר אכזרית, הרבה פחות מתקתקה.

פוצ'יני ערך מספר שינויים נוספים בבטרפליי לאחר הבכורה המחודשת והגרסה הסופית של האופרה, זו המבוצעת כיום ברוב ארצות העולם, הועלתה לראשונה ב-28 בדצמבר 1906 בפריס.

איזה פוצ'יני צדק אם כן? פוצ'יני שחיבר אופרה על שתי תרבויות שאינן מסוגלות לגשר על עצמן, או פוצ'יני שכתב אופרה שזכתה להצלחה אדירה בכל העולם? רבים יאמרו כי עם הצלחה אי אפשר להתווכח. אחרים יצדדו בגרסה הראשונה של האופרה המייצגת טוב יותר את רצונו של המלחין. אלו יטענו כי את השינויים נאלץ פוצ'יני לבצע בעל כורחו וכי הגרסה הראשונה של בטרפליי היא זו המשקפת את יצירתו האותנטית והאמיתית יותר של המלחין הגדול.

עבור לתוכן העמוד