עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

מרקו פולו באמסטרדם

כמו מרקו פולו שהפליג מאיטליה למזרח אסיה כדי לגלות עולמות חדשים, כך גם המלחין הסיני טאן דאן מפליג לגלות
עולמות חדשים באופרה שלו מרקו פולו, שהועלתה בבכורה עולמית במינכן בשנת 1996 והועלתה לא מכבר בהפקה מרהיבה באופרה ההולנדית באמסטרדם.

אין כל ספק כי הבחירה של טאן דאן במרקו פולו אינה מקרית. בשנים האחרונות המלחין הסיני הפך להיות כמעט בן בבית באולמות הקונצרטים ובבתי האופרה של המערב ויצירותיו זוכות להצלחה מרובה. הוא למעשה אחד המלחינים הבודדים שמוצאם מאסיה הזוכה להצלחה רבה בעולם, והעובדה שמרקו פולו היא אולי האופרה המבוצעת ביותר של המלחין הסיני במערב כפי הנראה אינה מקרית. זהו סיפור מסע מרתק שמנסה לגשר ולשלב בין מזרח למערב ושהקהל הצופה בו נחשף, כמו מרקו פולו בשעתו, לעולמות חדשים, למנהגים חדשים ולאסתטיקה שהוא לא היה מודע לה לפני המפגש,לאסתטיקה וגילויים שללא כל ספק ישפיעו עליו עמוקות בעתיד.

הסיפור של האופרה רחוק מלהיות נארטיבי במובן המקובל של המילה. בעצם עיקר הסיפור הוא במערכת היחסית הבלתי כתובה בין מרקו לבין פולו היוצאים יחדיו למסע. מרקו הוא הדמות הממשית, הדמות החיצונית בעוד פולו הוא הזיכרון, המחשבה הצד הפנימי של הדמות.

המסע חובק עונות ויבשות ועובר מהאביב באיטליה לסתיו למול החומה הגדולה של סין דרך הקיץ בו המסע עובר במדבר הרחב בו הדמויות אינן יכולות להגות ולו מלה אחת. אבל המסע הזה כולו הוא יותר מסע שבדמיון מאשר מסע פיסי ממשי. הליברית של פול גריפית'ס כתובה בשפה האנגלית אך אני חייב לציין שכמעט ולא היה אפשר להבין את המלים, הן בגלל היחס בין הצליל למילה והן בשל העובדה שגם הליברית אינה בדיוק נארטיבית ולעתים היא יותר גיבוב של מלים ללא כל מבנה דקדוקי הגיוני, סוג של זרימה מחשבתית אסוציאטיבית שאינה אמורה להיות בהירה למאזין.

כדי ליהנות מהאופרה המרתקת הזו על הצופה המערבי הנפגש בפעם הראשונה כמעט עם האסתטיקה של הצליל הסיני, להיסחף לעבר הבלתי נודע ולתת לרגש להוביל את התחושות ולא לשכל.
המלחין מוסיף לתזמורת המערבית שורה של נגנים בכלים סינים אותנטיים והצליל שנוצר הוא עירוב מזרח ומערב בו הצליל הסיני דומיננטי ובמהרה כובש אותך בייחוד שלו ובחדות שמהר מאוד הופכת לרוגע ונועם טבעי ביותר. גם בין הזמרים התפקיד הראשי מופקד בידיו, או ליתר דיוק בקולו, של זמר שגדל על מסורת האופרה של בייג'ין והוא מנתב את העלילה כמורה דרך המוביל את הדמויות ואותנו מתרבות אחת לשנייה ביד אמינה וסמכותית גם יחד.

ההפקה של פייר אודי, המנהל של האופרה ההולנדית, מרשימה בעושר החזותי שלה וכובשת את הקהל מהרגע הראשון. הצבעים החזקים של אדום וכחול בעיקר שולטים בכל והמסע המרתק של מרקו ופולו לעבר הבלתי מובן והבלתי נודע הופך למסע של גילוי עצמי לא רק לדמות אלא לכל אחד ואחד בקהל. כל הזמרים בהפקה עשו עבודתם נאמנה ובעיקר שרה קאסל, המוכרת היטב לחובבי האופרה בארץ מהופעותיה באופרה הישראלית, בתפקיד מרקו והטנור צ'רלס וורקמן
בתפקיד פולו. שניהם עשו עבודה דרמטית מוסיקלית מעולה. 

מרקו פולו היא אופרה יוצאת מן הכלל שגם אם לוקח לנו כקהל מעט זמן להתרגל אליה היא מעניקה לנו חוויה אופראית שונה ומרתקת ומראה לנו כי יש עתיד לאופרה במאה ה-21 עת מלחינים ממדינות ומסורות שונות נפתחים אל הז'אנר המערבי הזה ונותנים לנו פרשנות משלהם, פרשנות שמעצימה את המקור ומעשירה אותו בהרבה.

עבור לתוכן העמוד