עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

פליקס מנדלסון: סימפוניה מספר 2 בסי במול מז'ור אופוס 52, שיר תהילה.

המלחין נולד ב- 3 בפברואר 1809 בהמבורג ונפטר ב- 4 בנובמבר 1847 בלייפציג. סימפוניה זו הולחנה עבור פסטיבל בלייפציג בשנת 1840 שציין את יוהאנס גוטנברג חלוץ הדפוס. היא בוצעה בכנסיית תומאס הקדוש בלייפציג שהיתה כנסייתו של באך. לאחר ביצוע נוסף בשפה האנגלית בפסטיבל בירמינגהם באנגליה, מנדלסון עצמו ניצח על הגרסה הסופית של היצירה בלייפציג ב-3 בדצמבר 1840 בהופעה מיוחדת שהוקדשה למלך סקסוניה, שהיצירה עצמה הוקדשה לו עת יצאה לאור בשנת 1841. כיוון שהמספור של הסימפוניות של מנדלסון לתזמורת סימפונית מלאה אינו תואם את הסדר בו היצירות נכתבו, בוצעו או יצאו לאור, הסימפוניה האחרונה שלו שנכתבה ושהיתה גם האחרונה שיצאה לאור, שיר תהילה, ידועה כסימפוניה השנייה שלו.
הסימפוניה השנייה של מנדלסון ייחודית במבנה שלה ומזכירה אך ורק את הסימפוניה התשיעית של בטהובן למרות שהחלק המקהלתי אצל מנדלסון משתרע על פני מספר רב של פרקים והוא ארוך בהרבה מהפרק המקהלתי בסימפוניה האחרונה של בטהובן. המטרה של הסימפוניה כפי שהיא באה לידי ביטוי בציטוט מלותר שמנדלסון רשם בראש הפרטיטורה היא: "אני רוצה לראות גם את כל האמנויות ובמיוחד את המוסיקה, פועלות למענו, פועלות בשרותו של מי שיצר אותן."

המלחין מתאר את היצירה באופן הבא: "ראשית כלי התזמורת מהללים את האל בדרכם המיוחדת ולאחר מכן המקהלה והסולנים מצטרפים בקולותיהם שלהם." לאחר סינפוניה תזמורתית בשלושה פרקים הפותחת את היצירה מגיע רצף של תשעה פרקים קוליים ומקהלתיים לטקסטים שמנדלסון עצמו בחר מהתנ"ך בתוספת של מזמור תהילה אחד לסיום. שני החלקים המרשימים ביותר ביצירה הם הדואט לשתי זמרות הסופרן והמקהלה והרצ'יטטיב לטנור שמנדלסון הוסיף לגרסה הסופית של היצירה לאחר לילה שלם בו סבל מנדודי שינה. מטרתו של מנדלסון היתה כי סימפוניה זו תבוצע ברצף אחד של כ-70 דקות ללא הפסקות בין הפרקים.

בגרמניה ובבריטניה הפופולאריות של מנדלסון היתה בשיאה במחצית השנייה של המאה ה-19. סר ג'ורג' גרובס כתב בשנת 1880 על היצירות המקהלתיות של מנדלסון, אליהו, סט. פול ושיר תהילה כי "הן לא הגיעו כזרים אלא כאחים הצעירים של משיח ויהודה המכבי והתאהבנו בהן מיד. לא רק אהבנו אותן אלא היינו גאים בהן ובכך שנוצרו ובוצעו כבר בראשיתן באנגליה. הן דברו אלינו ונקשרו לאהבה הלאומית שלנו לתנ"ך ואין כל ספק שבזכותן מנדלסון זכה למעמד של מלחין מקהלתי חשוב ביותר באנגליה לצדו של הנדל."
עבור לתוכן העמוד