עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

עת השרביט

הגדל

 

על הבמה המסע מלב התזמורת לדוכן המנצחים אורכו צעדים ספורים בלבד, אך במציאות של עולם המוסיקה זוכים נגני תזמורת מעטים להשלימו. נגן הקלרניט הגרמני קרל-היינץ שטפנס נכנס למועדון האקסקלוסיבי של מוסיקאים סולנים שהוסיפו את שרביט הניצוח לכלים שלהם וזכו להכרה בינלאומית. בינואר 2008 הסתיים החוזה שלו כנגן הקלרניט הראשון של התזמורת הפלהרמונית של ברלין. זהו הראיון הראשון שהכוכב העולה בשמי הניצוח ואמן הקלרניט, קרל-היינץ שטפנס, נותן כמנצח נטו.

סר קולין דייויס הוא דוגמא די בודדה למוסיקאי סולן שהחליף בהצלחה את הכלי שלו בבטון. מה דחף אותך לעזוב קריירה מצליחה ולהתחיל כביכול מההתחלה?

 "רציתי מאז ומעולם לנצח אבל הייתי קלרניטן טוב מדי! הצלחתי כסולן פשוט לא השאירה לי זמן. עכשיו, לראשונה מזה עשרים שנה, אני יכול להקדיש את כל כולי לניצוח. עבדתי כל כך הרבה שנים על הכלי שלי, ניגנתי בו את היצירות הנפלאות ביותר, מקלאסי עד ג'אז. עשרים שנה ניגנתי תחת טובי המנצחים, קרלוס קלייבר, לאונרד ברנשטיין, לורין מאזל וכמובן דניאל בארנבוים. עכשיו אני כל כך נהנה לראות את היצירות האלה מהפרספקטיבה הרחבה יותר של כל הכלים ומלקיחת האחראיות על האינטרפרטציה של כל היצירה."

כמנצח אתה למעשה אוטודידקט. האם למדת תוך כדי עבודה, מנגינה תחת מנצחים שהם היום עמיתיך?

 "כשאתה מנגן בתזמורת והמנצח בינוני אתה חושב: "אני צריך לעשות את זה". כשהמנצח הוא בארנבוים אתה חושב: "מה, אני משוגע?" העבודה עם הגדולים העשירה אותי ללא ספק, אך אני מאמין שהיכולת לנצח היא כשרון מולד. צריך לכך Bewegungs Talent , היכולת לתרגם את מה שאני שומע ואת מה שאני רוצה לשמוע לתנועה." דניאל ברנבוים אכן מגדיר את קרל- היינץ שטפנס ככשרון יוצא מגדר הרגיל והוא זה שנתן את זריקת העידוד המשמעותית לקריירת הניצוח שלו. בפסטיבל הירושלמי למוסיקה קאמרית שמנהלת אשתו אלנה באשקירובה, נתן לו לנצח על יצירתו התובענית של ארנולד שנברג, התעוררות, ביצוע עליו גמרו המבקרים את ההלל. השנה יערוך שטפנס את הבכורה הרשמית שלו כמנצח הפלהרמונית של ברלין.

 כיצד נוצר הקשר עם האופרה הישראלית?

"כיון שאשתי ישראלית (הפסנתרנית בעלת הקריירה הבינלאומית מיכל פרידלנד), אנו מחלקים את חיינו בין ברלין לישראל. אני משתדל לעבוד כאן כמה שיותר ושמח על כל הזדמנות טובה לעשות זאת. אשר פיש, המנהל המוסיקלי של האופרה הישראלית, שמע אותי מנצח על התזמורת הקאמרית הקיבוצית, אהב את מה ששמע, והזמין אותי לנצח על מלחין שאני מאד אוהב." בחודש פברואר ינצח המנצח הצעיר על יצירה שהיא תובענית לא פחות משנברג, אך פופולארית ממנה בהרבה: בריאת העולם מאת יוזף היידן.

האורטוריות של היידן ובמיוחד הבריאה, מצאו את מקומם בפנתיאון היצירות האהובות ביותר בכל הזמנים. מה יש ביצירה המזמין ביצועים מתמידים?

"בריאת העולם היא אחת היצירות החשובות ביותר בהיסטוריה של המוסיקה. היידן הצליח לתאר את הולדת האנושות והעולם בכלל, מבלי להכפיפם לתיאוריה דתית מסויימת. זו יצירה אוניברסלית. הפתיחה לבדה היא יצירה גדולה. באיזו אלגנטיות הוא מצליח לתאר את שאינו ניתן לתיאור. לעתים מעריכים את המוסיקה של היידן בזכות ההומור שבה או האפקטים המוסיקליים שהוא יודע ליצור, כמו אל איזה דוד נחמד. אך הערכה כזו חוטאת לעיקר. אני מתייחס אל היידן ברצינות, ומוצא במוסיקה הבעה עמוקה ביותר. כל ביצוע של המוסיקה הנשגבת הזו הוא ניסיון להשיג מעט מהגדולה שהיידן יצר עבורנו. עם זאת, יש במוסיקה לא מעט אירוניה. בחלקה השלישי היצירה מתארת את בריאת האדם. העולם שהיידן מתאר נעשה אז מורכב יותר, לא עוד פסטורלה ללא סימני שאלה. בריאת האישה אף היא מעלה סימני אירוניים לא מעטים. כפי שאני קורא את היצירה יש בה לא מעט פניות חדות. הקהל יכול לצפות לביצוע שיחקור את כולן לעומקן."

לעמוד המופע

עבור לתוכן העמוד