עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

מסע החורף של כריסטוף פרגרדיין

בשבת בבית האופרה

זמר הטנור הגרמני כריסטוף פרגרדיין שר לראשונה את מחזור השירים מסע חורף של שוברט לפני כ-25 שנה. כמו כל זמר גרמני שחונך על מסורת הליד (השירה האמנותית) האירופאית, גם הוא שר את מחזורי השירים החשובים והמרגשים של גדולי המלחינים והמשוררים באינספור רסיטלים בפסטיבלים ברחבי העולם. אך לפני מספר שנים מסע החורף האינסופי של פרגרדיין קיבל תפנית מעניינית.
"הייתי במונטראול," מספר הטנור בשיחת טלפון מביתו בגרמניה יומיים לפני שהוא מגיע לישראל, "וניגש אלי מוסיקאי שלא הכרתי. הוא רצה לדבר אתי וכך נפגשנו בבית קפה והוא הביא לי תווים לעיבוד מיוחד שעשה למסע חורף וגם הראה לי עיבודים אחרים שהוא עשה לאנסמבל כלי הנשיפה שלו. הוא היה אדם מאוד סימפטי והערכתי את העבודה שראיתי ולכן אמרתי לו, אתה יודע מה, בוא ננסה לבצע את הגרסה הזו אם נמצא זמן שיתאים לכולנו." וזמן לא רב לאחר שנורמן פורגט פגש את פרגרדיין בבית הקפה במונטראול, זמר הטנור הצטרף לאנסמבל של פורגט, האנסמבל הקנדי פנטאדרה, ולנגן האקורדיון ג'וזף פטריץ' לבצע את הגרסה הקאמרית של מסע חורף – יצירה שבמקור נכתבה לקול ופסנתר."
"אני חייב לומר שביצעתי את מסע חורף פעמים רבות ולא הייתי בטוח כיצד זה ישמע עם ההרכב המיוחד הזה, אך חמישיית כלי הנשיפה והאקורדיון נותנים צבע מאוד מיוחד ליצירה. העיבוד הוא מאור רגיש ומאוד חכם בדרך בה כל כלי בא לידי ביטוי אישי מחד והכתיבה לאנסמבל מאידך. בפסנתר בסופו של דבר המסגרת הצלילית היא אחידה והנה כאן לפתע אפשר ליהנות מצלילים גבוהים, נמוכים ואמצעיים בצורה הרבה יותר מגוונת. אני מרגיש כי האנסמבל מגיב למה שאני עושה ואנו עושים בעצם מוסיקה קאמרית מרתקת יחדיו. אני חייב לציין שבהתחלה באמת לא ידעתי למה לצפות אבל בהחלט לא ציפיתי שהשילוב הזה יהיה כל כך טוב וכל כך מעניין."
והקהל תמיד הגיב בהתלהבות רבה. "זה לא פשוט לקהל שלא מורגל לסוג כזה של מוסיקה אינטנסיבית לשבת בשקט למשך 75 דקות. אבל בקונצרטים שלנו תמיד הקהל ישוב בשקט רב ואז מתלהב עד מאוד. כמובן שתמיד יהיו מעריצי שוברט שאולי לא יאהבו את הביצוע הזה, אבך בכל הקונצרטים אני מרגיש כי גם אלו שבראשית הערב קצת מרימים גבה ומנותקים מעט מהביצוע, במהלך הקונצרט נכבשים על ידי המעטפת הצלילית המיוחדת הזו."
פרגרדיין מספר כי גישתו למחזור השירים הזה, בו גבר יוצא למסע ארוך כשהוא מבכה את העובדה שאהובתו עזבה אותו, השתנה לאורך השנים." זהו בעיקר שינוי פסיכולוגי. כשהייתי צעיר יותר חשבתי שכל הסיפור מאוד עצוב ושהגיבור הסובל מאובדן האהבה עצוב ומדוכא כבר מההתחלה. אך כיום כל ההסתכלות שלי שונה לחלוטין. מהשיר הראשון הגיבור נראה לי שהוא נאבק נגד הגורל שלו. הוא לא מקבל את הגורל  אלא הוא מאשים את אהובתו וזה נותן הרבה כוח ועצמה לדמות. כי אי אפשר במשך 75 דקות לשיר כשאתה מדוכא. הדיכאון טוב וחשוב אבל לזמן מוגבל בלבד. יש כאן ייאוש אבל כל דבר במידה הנכונה. אני לא רואה את הגיבור כאיש שמביא עמו מוות, הוא מביא אפשרות להמשיך בחיים עם מישהי אחרת. סך הכול בואו נהיה כנים, לא הרבה אנשים ימותו היום כשחברה שלהם תעזוב אותם. זה קונספט רומנטי שאינו קיים עוד. החיים ממשיכים. לכולנו יש רגעי עצב בחיים, כולנו עוברים את זה בשלב מסוים אבל אנו תמיד מוצאים עצמה ואנרגיה להמשיך הלאה ולכן בביצוע שלי היום יש תקווה בסוף היצירה. ברור לי שהשינוי הזה בגישה קשור לניסיון חיים ולגיל, אבל צריך להבין שמחזור השירים הזה מבוצע אינספור פעמים ואני מנסה למצוא גישה שונה, פסיכולוגית  כדי שאביא פרשנות אישית משלי לסיפור המרתק הזה שמבחינתי נותן לכולנו כוח להמשיך בחיים."
כריסטוף פרגרדיין שר את מסע חורף של שוברט עם אנסמבל כלי הנשיפה ממתכת פנטאדרה מקנדה ונגן האקורדיון ג'וזף פטריץ', במסגרת הסדרה כל גווני המוסיקה של האופרה הישראלית ביום שבת ה-19 במרס בשעה 11:00 בבית האופרה בתל אביב. קונצרט נוסף יתקיים ביום שני ה-21 במרס באולם ימק"א בירושלים (בשעה 20:30) במסגרת הסדרה ימקאמרי של המרכז למוסיקה ירושלים.

 

עבור לתוכן העמוד