עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

פליקס מנדלסון


המלחין נולד ב-3 בפברואר 1809 בהמבורג ונפטר ב-4 בנובמבר 1847 בלייפציג, בהיותו בן שלושים ושמונה בלבד. ב-11 ביוני 1845 שלחה אגודה מוסיקלית אנגלית, אגודת הפסטיבל של ברמינגהם, הזמנה מיוחדת למנדלסון. בהזמנה זו ביקשו ממנו כי ינצח על כל הקונצרטים של הפסטיבל ב-1846 וכי ילחין אורטוריה חדשה או מוסיקה אחרת לאירוע. מנדלסון סירב לבקשה הראשונה והוסיף: "לפני זמן מה התחלתי בכתיבת אורטוריה ואני מקווה שאוכל להשמיעה לראשונה במסגרת הפסטיבל." הוא החל באיסוף החומר לאורטוריה אליהו כבר שנים אחדות קודם לכן אולם בשל עיסוקיו הרבים (ניצוח, הקמת הקונסרבטוריון בלייפציג, עבודת הלחנה ונסיעות), לא השלימה. ההזמנה מאנגליה שימשה דחף להתפנות מעבודות אחרות ולהשלים את אליהו. בחודש מאי 1846 הושלמו החלק הראשון ומקצת מהחלק השני ונשלחו לאנגליה. מנדלסון עצמו ניצח על הופעת הבכורה של אליהו ב-26 באוגוסט 1846 בברמינגהם. הוא זכה שם בסערת תשואות מהגדולות שזכה להן בימי חייו: "אף אחת מיצירותיי לא זכתה לביצוע כה נהדר או נתקבלה בהתלהבות כזאת," כתב.

במעונם של הוריו של פליקס, אברהם ולאה מנדלסון בהמבורג, תפסו חיי התרבות מקום ראשון במעלה. הוא נולד להורים בעלי עמדה ועושר אשר נתנו לו אפשרות מלאה לפיתוח כישרונותיו. במועד מאוחר יותר, מתוך שיקול קר וריאליסטי, הוסיף אברהם מנדלסון לשם משפחתו את השם ברתולדי להבדילה משאר המנדלסונים אשר נשארו נאמנים לדת משה. התהפוכות ,הלבטים והמאבקים, האכזבות והקשיים הכלכליים המלווים את חייהם של מרבית המלחינים הגדולים בולטים בהעדרם בחייו של פליקס מנדלסון. בשנת 1829 הגשים מנדלסון לראשונה את שאיפת חייו הגדולה: "לגאול את המוסיקה של יוהן סבסטיאן באך שנשתכחה מלב שוחרי המוסיקה מאז מותו של באך ב-1750." מצויד בהעתק של המתיאוס פסיון ביצע מנדלסון ביצוע בכורה שני ליצירה בברלין. אין ספק שקונצרט זה פתח את תהליך החייאתו של באך שהביאו בסופו של דבר למעמד הראוי לו.

אליהו נביא ישראל דיבר אל מנדלסון בשפה הגרמנית. זו היתה שפת אמו של מנדלסון ובשפה זו למד את התנ"ך וקרא בו. אבל הקהל אשר שמע את אליהו בהשמעת הבכורה של היצירה לא דיבר או הבין גרמנית. ולכן עבור הקהל בברמינגהם בוצעה היצירה בשפה האנגלית. אותו טקסט תנ"כי, אבל בשפה שהיתה זרה כמובן למנדלסון אשר ניצח על היצירה בבכורתה. מאז נוהגים לבצע את היצירה הן באנגלית והן בגרמנית, תלוי במקום הביצוע ובישראל אפילו בוצעה האורטוריה בשפה העברית, שפת המקור של הטקסט ואולי הדרך הנכונה ביותר לבצע יצירה המבוססת אך ורק על פסוקים מהתנ"ך. אבל איזו מן מוסיקה שר אליהו? ברור שאין מדובר במוסיקה יהודית באופייה, למעשה הוא שר מוסיקה הדומה לזו אותה שר גיבור האורטוריה הנוצרית של מנדלסון, פאולוס. אליהו היא אורטוריה על דמות יהודית בעוד פאולוס של מנדלסון היא אורטוריה על דמות נוצרית אך המוסיקה של שתי האורטוריות  דומה להפליא ואי אפשר לומר על ידי האזנה לשתיהן כי האחת יהודית והשנייה לא.

עבור לתוכן העמוד