טורנדוט באופרה הישראלית

האופרה הישראלית מציינת את שנת פוצ'יני העולמית:
טורנדוט
האופרה האחרונה של פוצ'יני בהפקת ענק עם  300 משתתפים באופרה הישראלית
במאית: נוריה אספרט
ההצגה הראשונה ב-7 במרס

בשנת 2008 חוגג עולם האופרה את שנת פוצ'יני לציון 150 שנה להולדתו של המלחין האיטלקי הנחשב לאחד ממלחיני האופרה החשובים בעולם.

האופרה הישראלית תציין את שנת פוצ'יני בהעלאת שתיים מהאופרות האהובות של המלחין: "טורנדוט", האופרה האחרונה שהלחין פוצ'יני שתועלה בחודש מרס, ו"מאדאם בטרפליי", אחת מהצלחותיו הראשונות שתועלה בחודש אפריל.
 
על "טורנדוט" ינצח רני קלדרון ולצידו, לסירוגין עומר מ. ולבר. התזמורת הסימפונית ראשל"צ –תזמורת האופרה תלווה את ההפקה עם שלוש מקהלות: מקהלת האופרה הישראלית, המקהלה הפילהרמונית ת"א, ומקהלת הילדים בת-קול. בהפקה משתתפת גם קבוצת המחול פרסקו. את האופרה ביימה הבמאית הספרדייה הידועה נוריה אספרט.

"טורנדוט" של פוצ'יני תועלה בבית האופרה במשכן לאמנויות הבמה בתאריכים : 7.3.08-22.3.08.

"טורנדוט" של פוצ'יני - אגדת עם סינית על ניצחון האהבה

פוצ'יני לא זכה להשלים את "טורנדוט", האופרה האחרונה אותה הלחין. הוא סיים לתזמר את אריית ההתאבדות של ליו ולאחר מכן מת. את המלאכה השלימו כמה מתלמידיו בראשותו של המלחין אלפנו. בהצגת הבכורה של "טורנדוט" שהתקיימה שנה וחצי לאחר מותו בלה סקלה במילנו בתאריך 25 באפריל 1926, בניצוחו של ארתורו טוסקניני, סיים המנצח האגדי את ההופעה בתום אריית ההתאבדות של ליו, פנה אל הקהל ואמר "כאן מת המאסטרו".
רק בהופעות שלאחר מכן בוצעה האופרה בשלמותה.

לאחר שכתב אינספור אופרות טרגיות בסגנון הוריזמו האיטלקי, בהן הגיבורה מוצאת את מותה עם רדת המסך, שינה בערוב ימיו פוצ'יני כיוון ובחר לנושא האופרה האחרונה שלו אגדת עם סינית אותה כתב בסגנון הקומדיה דל ארטה, כשהוא משתמש במחזה הנודע של קרלו גוצי האיטלקי כבסיס לליברית שלו.

האגדה מספרת על נסיכת הקרח הסינית טורנדוט שתסכים להינשא רק לאותו נסיך שיענה נכון על שלוש החידות שהיא תחוד לו. נסיך שייכשל במשימה – ראשו יותז. נסיכים רבים ניסו את מזלם, אך לשווא וטורנדוט נותרה רווקה,
עד לבואו של נסיך שזהותו עלומה והוא היחיד שמצליח בפיתרון החידות.אך טורנדוט אינה רוצה להינשא לאלמוני שפתר את החידות. הנסיך האלמוני פונה לטורנדוט בהצעה משלו: אם תגלה מהו שמו עד לעלות השחר, הוא יפקיד את ראשו וחייו בידיה. טורנדוט שולחת את כל צבאה לנסות ולגלות את שם הנסיך. החיילים תופסים את המשרתת ליו שנראתה מסתובבת בחברתו. ליו, שהייתה שפחה בארמונו של הנסיך המסתורי, כלאף בן טימור, ותמיד אהבה אותו בסתר, מעדיפה לקחת את חייה בידה מאשר להסגיר את שמו. בסיומה של האופרה, כלאף מגלה לטורנדוט את שמו וזהותו והיא מתוודה על אהבתה אליו והאופרה מסתיימת בהפי אנד. זהו סיום שאיננו אופייני לעולם האופרה בכלל ולאופרה של פוצ'יני בפרט. 

האריה שהפכה להמנון הלאומי של הטנורים
מבחינה מוסיקלית, "טורנדוט" נחשבת לפסגת יצירתו האופראית של פוצ'יני. האריה "איש לא יישן" (Nessun Dorma  ) אותה שר כלאף בפתיחת המערכה השלישית באופרה, הפכה בשנים האחרונות, בעקבות ההצלחה הגדולה של קונצרטי שלושת הטנורים, להמנון הלאומי של זמרי הטנור באשר הם.
האופרה עשירה באריות מרגשות נוספות ובהן אריה נפלאה לטורנדוט, שתי אריות מרגשות לליו השפחה (כולל אריית ההתאבדות שלה), ועוד אריה  לכלאף. כמו כן מככבים באופרה שלושת שרי הארמון: פינג, פנג ופונג, להם כתב פוצ'יני בסגנון הקומדיה דל ארטה האיטלקית.האופרה "טורנדוט" עתירה גם בקטעי מקהלה רבים ומרגשים. 

נוריה אספרט – מחשובות הבמאיות בעולם כיום
נוריה אספרט היא אחת הבמאיות החשובות בעולם כיום.היא נולדה בברצלונה ובהיותה בת 12 הצטרפה ללהקת תיאטרון בתור שחקנית. בגיל 16 הופיעה בתפקיד יוליה ב"רומיאו ויוליה" ובגיל 19 הופיעה בתפקיד מדאה (אוריפידס). בגיל 24 הקימה את להקת התיאטרון שלה בה שיחקה תפקידים ראשיים במגוון מחזות מאת ברכט, אוניל, סרטר, שקספיר ומיטב המחזאים הספרדים. בין התפקידים הבולטים שביצעה לאורך הקריירה שלה היו ירמה (לורקה), המלט (שקספיר), פרוספרו ואריאל בסער (שקספיר), סלומה (אוסקר ויילד), מריה קאלאס במסטרקלאס (מקנלי) ועוד רבים. משנת 1986 היא עובדת גם כבמאית תיאטרון ואופרה וביימה בין השאר את "בית ברנרדה אלבה" (לורקה) עם גלנדה ג'קסון וג'ואן פלאורייט בלונדון, את איירין פאפאס בתפקיד מדאה ועוד. הפקות האופרה שביימה כוללות את "מאדאם בטרפליי" (פוצ'יני), "אלקטרה" (ר. שטראוס), "לה טרוויאטה" (ורדי) ו"כרמן" (ביזה).
סולני "טורנדוט"- זמרי פוצ'יני מובילים
בהפקת טורנדוט באופרה הישראלית תופיע לראשונה באופרה הישראלית זמרת הסופרן הצרפתייה (יהודיה) הנודעת סילבי ואלר, השרה תפקיד זה בכל בתי האופרה חשובים בעולם. כמו כן תשיר את התפקיד הראשי, בהופעת הבכורה שלה בישראל,זמרת הסופרן באייסה דשניאם ממונגוליה,המבצעת את התפקיד בבתי אופרה חשובים באירופה. בתפקיד הנסיך המסתורי כלאף יופיעו לסירוגין שני זמרי טנור, שהופיעו בעבר בהצלחה רבה באופרה הישראלית: הטנור האיטלקי פיירו ג'וליאצ'י (ששר לאחרונה את מנריקו ב"טרובדור" ואת ריקרדו ב"נשף מסכות" באופרה הישראלית) והטנור האמריקאי אנטוניו נגורה (שהופיע לאחרונה בתפקיד הראשי ב"סיפורי הופמן" באופרה הישראלית). את תפקיד המשרתת ליו תבצענה לסירוגין שלוש זמרות הסופרן: האיטלקיה סוזנה ברנקיני, מחשובות זמרות ורדי ופוצ'יני בעולם כיום, בהופעת הבכורה שלה באופרה הישראלית, הישראלית מיכל שמיר (שכבר ביצעה תפקיד זה באופרה הישראלית בהפקה בתיאטרון הרומי בקיסריה), והסופרן הישראלית-קנדית שרון עזריאלי אף היא בבכורה באופרה הישראלית. בתפקיד טימור, אביו של כלאף, יופיע ולדימיר בראון ובתפקיד הקיסר אלטום יופיע סמי בכר. את שלושת שרי הממלכה, פינג, פנג ופונג, יבצעו הטנורים הישראלים פליקס ליבשיץ ויוסף ארידן והבריטון הצרפתי אוליבייה גרנד בהופעה ראשונה בארץ.

על ההפקה ינצח רני קלדרון, המנצח הישראלי הצעיר המופיע בימים אלו בבתי האופרה החשובים בעולם כמו אלו בבריסל, ליאז', סנטיאגו בצ'ילה ובתי אופרה נוספים. באופרה הישראלית ניצח בעונה שעברה על ה"טריטיקו" מאת פוצ'יני.

כמו לפני כל אופרה, גם הפעם יתקיים מופע "לקראת בכורה" בבוקר שבת ה-1.3.08 ובו יוצגו קטעי שירה ודברי הסבר על האופרה בהנחיית מיכאל אייזנשטדט, המתאם האמנותי של האופרה. הצצה נוספת אל מאחורי הקלעים של ההפקה תתאפשר לסקרנים בסיור שיתקיים שעה לפני המופעים ב-13.3.08, 16.3.08, 19.3.08.

TALKBACK OPERA: מפגש לאחר האופרה
מפגש עם חלק מן היוצרים והסולנים לאחר מופע האופרה. במסגרת המפגש ניתנת הזדמנות יוצאת דופן לקהל לפגוש את יוצרי וסולני ההפקה ולשאול אותם שאלות על המופע שזה עתה ראו.
המפגשים יתקיימו פעמיים במהלך המופעים בגלריה העליונה באכסדרת בית האופרה. הודעה על מועד המפגש תינתן במהלך המופע.

לדף המופע

 

עבור לתוכן העמוד