"כוחו של גורל" מאת ורדי יצרים גועשים במסע נקמה שמסתיים במוות משולש


"כוחו של גורל" מאת ורדי
יצרים גועשים במסע נקמה שמסתיים במוות משולש
בניצוחו של אשר פיש ובבימויה של הבימאית הליטאית דליה איבלהאופטייטה

 
עלילה פתלתלה, רצח, נקמה ואהבה עד מוות בחודש ינואר באופרה הישראלית: "כוחו של גורל" מאת ורדי בהפקה חדשההצגה ראשונה: יום ו' 4 בינואר 2008בשל אורכה של האופרה יתחילו ההצגות חצי שעה מוקדם מהרגיל: בשעה 19:30 בימי חול ומוצ"ש ובשעה 12:30 בימי ו'.
 
 תקציר העלילה
דון אלווארו ולאונורה מאוהבים, אך אביה של לאונורה אינו מסכים לשידוך כיוון שלטענתו דון אלווארו הוא ממוצא נחות מדי. אלווארו אינו רוצה לריב עם אביו של אהובתו, אלא רק לברוח איתה ולהתחתן, אלא שלרוע מזלו בעת שהוא מסיר את אקדחו כדי להראות למרקיז שפניו לשלום, כדור נפלט ופוגע באביה של לאונורה. האב נפצע אנושות, מקלל את בתו ונופח את נשמתו.
דון קרלו, אחיה של לאונורה, בנו של האב שזה עתה נרצח, מחליט להעניש את אלווארו ואת לאונורה שמבחינתו הביאו לרצח אביו, ובעוד אלווארו ולאונורה נסים על נפשם ומחפשים מסתור מפני האח הזועם, קרלו מתחיל במסע הנקם שלו. בתעתועי הגורל, הוא מתחבר עם דון אלווארו מבלי שיהיה מודע כמובן לזהותו והשניים הופכים לאחים בדם, עת אלווארו מציל את קרלו ממריבה קטלנית. אך כאשר קרלו מגלה את זהותו האמיתית של אלווארו הוא שוכח את החברות שנשבע לה ומתכנן את הנקם. בסופו של דבר בדו קרב האחרון בין השניים, זהו דווקא אלווארו ההורג את יריבו צמא הנקם, וכאשר לאונורה ניגשת לטפל באחיה הגוסס, הוא שולף סכין ורוצח את אחותו. ובסופו של דבר לא רק המרקיז מקלטראווה נרצח בראשית האופרה, אלא גם שני ילדיו נרצחים בסופה.
 
סיפורם של ההמונים
בימאית האופרה היא דליה איבלהאופטייטה הליטאית, אשר התחילה את דרכה כמחזאית ובימאית תיאטרון ולמדה בימוי באקדמיה לתיאטרון גיטיס ברוסיה, יחד עם יבגני אריה ושחקני תיאטרון גשר. היא תופשת את האופרה "כוחו של גורל" כסוג של אפוס היסטורי על זמני, כמעט כסרט, וכסיפורם של ההמונים, החברה האנושית כקרבן של הגורל, ולאו דווקא גורלה הפרטני של משפחה.  
 
כוחה של המוסיקה
באופרה זו ורדי משכיל לבטא את הרגשות של כל אחת מן הדמויות בעלילה בצורה שונה ומתאימה לדמות. המוסיקה מתארת ומרמזת על סיטואציה מסוימת, על ידיעה או אי-ידיעה של פרטים. כך, למשל, כשאלווארו וקרלו עדיין לא מזהים זה את זה מרמזת המוסיקה על זהותם האמיתית. המוסיקה היא המספר, היא נותנת פרשנות והיא מעין דמות נוספת באופרה הזאת. בניגוד לסיפורים אופראיים מן השורה, אין באופרה הזאת אף דמות שלילית המכוונת לטרגדיה של הגיבורים. "כאן התזמורת ממלאת את תפקיד הרשע", אומר אשר פיש, המנצח על האופרה, "היא הגורל האכזר שנגזר מראש על כל אחת מן הדמויות." דבר זה בא לידי ביטוי במוטיבים התזמורתיים החוזרים ונשנים לכל אורכה של היצירה. תפקיד זה של התזמורת תורם לאחדות מסוימת באופרה. המוטיבים החשובים מוצגים כבר בהתחלה, בפתיחה לאופרה, והמפורסם שבהם הוא, כמובן, זה המכונה "מוטיב הגורל".
 
אשר פיש שב לישראל לאחר סדרת הצלחות ברחבי העולם
אשר פיש, המנהל המוסיקלי של האופרה הישראלית, שהתמנה לאחרונה למנצח אורח ראשי באופרה של סיטאל, שב ארצה לנצח על "כוחו של גורל" לאחר שלאחרונה ניצח באופרה הישראלית על "הטריטיקו" מאת פוצ'יני. אשר פיש זוכה בימים אלו לביקורות מעולות על הקלטת האופרה "זיגפריד" מאת וגנר, החלק השלישי ממחזור "טבעת הניבלונג" היוצא לאור על ידי תקליטי מלבה באוסטרליה ומופץ בעולם כולו. ההקלטה היא מהופעה חיה בפסטיבל אדלאייד באוסטרליה מלפני שנתיים. על ניצוחו בפסטיבל זכה פיש גם בפרס הלפמן היוקרתי, שהוא פרס הטוני של אוסטרליה. אשר פיש פתח את העונה הנוכחית עת ניצח בהצלחה רבה על "אותלו" מאת ורדי באופרה הממלכתית של וינה ועל "פרסיפל" מאת וגנר באופרה של נפולי. בהמשך העונה ינצח על "לה ג'וקונדה" באופרה הישראלית. בעונה הבאה ינצח על ההפקה הראשונה בלה סקלה של מילנו של "האלמנה העליזה".
 
זמרי ורדי מובילים
בהפקת "כוחו של גורל" תופיע לראשונה בישראל זמרת הסופרן הרוסיה הנודעת אולגה רומנקו בתפקיד לאונורה, תפקיד אותו ביצעה בהצלחה רבה בכל בתי האופרה המובילים בעולם. כמו כן תבצע תפקיד זה זמרת הסופרן הישראלית ויקטוריה ספרונובה (ששרה את אליזבט ב"דון קרלו" של ורדי באופרה הישראלית) המופיעה רבות בבית האופרה המובילים באירופה. בתפקיד דון אלווארו, אהובה של לאונורה, יופיעו שני זמרי טנור שכבר הופיעו בהצלחה באופרה הישראלית באופרות של ורדי, האמריקאי יו סמית' (שר את התפקיד הראשי ב"דון קרלו") והבולגרי אמיל איבנוב (ששר את הדוכס ב"נשף מסכות"). בתפקיד אב המנזר יופיע זמר הבס הגאורגי פאטה בורצ'ולדזה ששר כבר אינספור תפקידי ורדי באופרה הישראלית (פייסקו ב"סימון בוקנגרה", זכריה ב"נבוקו", פיליפ השני ב"דון קרלו" ועוד) ובתפקיד של הנזיר מליטונה יופיע רנאטו ג'ירולמי האיטלקי המופיע דרך קבע בכל בתי האופרה המובילים בעולם. בתפקיד דון קרלו, אחיה של לאונורה, יופיעו לסירוגין הבריטון הרומני הנודע אלכסנדרו אגקה והבריטון הפולני מיקולאי זלסינסקי. בתפקיד הצוענייה פרציוסילה תופענה זמרות המצו סופרן תיאה דמורישווילי מגאורגיה (אזוצ'נה ב"טרובדור" באופרה הישראלית) וטיציאנה קרארו (אבולי ב"דון קרלו" באופרה הישראלית).
עוד משתתפים בהפקה זמרי האופרה הישראלים ולדימיר בראון, יוסף ארידן, נח בריגר, קרין הוכמן ואנטולי קרסיק. על חלק מההצגות ינצח עומר מ. ולבר, מנצח הבית של האופרה הישראלית.
 
 
שיתוף פעולה עם סטודנטים ממנשר לאמנות
בהפקה זו משתפת האופרה הישראלית לראשונה פעולה עם בית הספר הגבוה מנשר לאמנות. סטודנטים מהמחלקה לתקשורת חזותית בבית הספר השתתפו בשנת הלימודים הקודמת בתחרות כרזות לאופרה, לאחר שלמדו על ז'אנר האופרה בכלל ועל האופרה "כוחו של גורל" בפרט. הכרזה הזוכה, איור של הסטודנט עידן ורדי, היא הכרזה שמשמשת את האופרה הישראלית בפרסום האופרה "כוחו של גורל", כשאת עבודת העיצוב הגרפי מצבע סטודנט נוסף בבית הספר, הילל אימברמן. זהו שיתוף פעולה ראשון עם בית הספר ומתכוננים נוספים בעתיד.
 
כוחו של גורל ואמונות תפלות
ישנה אמונה על-פיה אמירת שם האופרה מביאה מזל רע (בדומה לאמונה הנושנה בדבר "מקבת" של שקספיר). באיטליה לא מעזים המבצעים להעלות את שם האופרה על דל שפתיהם אלא בליווי הרמת שתי אצבעות - הזרת והאצבע המורה - כהגנה מפני השטן. אשר פיש מספר שאפילו לו יש סיבות טובות להאמין במיתוס הזה. פעם, כשניצח על האופרה בדנמרק, יריית התותח בתמונת הקרב היתה כנראה חזקה מדי, וכתוצאה מכך איבדו שלושה נגני תזמורת את שמיעתם ובעקבות זאת גם את משרתם בתזמורת.
 

לדף המופע

עבור לתוכן העמוד