ליידי מקבת ממצנסק

האופרה השערורייתית של שוסטקוביץ' חוזרת
לבמת האופרה הישראלית
בהפקה המשותפת עם בית האופרה קירוב בסט. פטרבורג
קרי-לין וילסון מנצחת על דרמה יצרית
בביצוע מיטב סולני האופרה מרוסיה ומישראל


האופרה הישראלית שבה ומעלה את האופרה המצמררת של דמיטרי שוסטקוביץ' – ליידי מקבת ממצנסק.
זהו סיפור אהבה יצרי במהלכו הגיבורה הראשית מבצעת שלושה מעשי רצח והכל כדי לחיות יחדיו עם אהובה.
שוסטקוביץ' הקדיש את האופרה לאשתו לעתיד: "באופן טבעי זו אופרה שגם עוסקת באהבה, אבל לא רק אהבה. זה גם איך אהבה היתה יכולה להיות לו העולם לא היה מלא בדברים נוראים ושפלים. והשפלות הזו הורסת את האהבה. והחוקים, והנכסים, והדאגות הכלכליות ומדינת המשטרה. אם התנאים היו אחרים, הרי גם האהבה היתה אחרת."
 
קרי לין וילסון, המנצחת האמריקאית ילידת קנדה, שבה לאופרה הישראלית (לאחר שניצחה בשנה שעברה על פיק דאם) להוביל צוות זמרים בינלאומי וישראלי בהפקה הקלאסית שביימה אירינה מולסטובה, ידידתו הטובה של שוסטקוביץ' לפני כ-13 שנה. מעצב התפאורה הוא ג'ורג' ציפין ומעצב התאורה הוא ולדימיר לוקסביץ', שניהם מבכירי המעצבים של בית האופרה קירוב העובדים דרך קבע על במות האופרה החשובות בעולם. את ההפקה תביים במאית האופרה הישראלית יוליה פבזנר, לפי הבימוי של מולוסטובה.
 9 הופעות מתוכננות בבית האופרה החל מה-9 במרס 2011. ההופעות בשפה הרוסית בליווי כיתוביות תרגום בעברית ובאנגלית.
כמקובל בכל ההפקות באופרה הישראלית שעה לפני כל מופע תתקיים הרצאה בת 30 דקות באולם (הכניסה חופשית לבעלי הכרטיסים לאותו ערב) ובתום חלק מהמופעים יתקיים אופרה טוקבק עם משתתפי ההפקה באכסדרה העליונה.

ליידי מקבת ... אבל ממצנסק
האופרה של שוסטקוביץ' מבוססת על נובלה קצרה מאת ניקולאי לסקוב המתרחשת בעיירת ספר במחוז מצנסק. הגיבורה, קתרינה איזמאיילובה, נשואה לבעל אמיד בעל נכסים השוהה זמן רב מחוץ לבית. כשהיא נותרת לבדה היא מתאהבת בסרגיי, פועל חסון העובד באחוזה, ומכאן מתחיל מסע של רצח חסר פשרות כדי לסלק מדרכה את כל מי שעומד בינה לבין אהובה. ראשית קתרינה מרעילה את חמה, בוריס, על ידי ערבוב רעל בנזיד פטריות שהיא מכינה עבורו. לאחר מכן ביחד עם סרגיי היא רוצחת את בעלה זינובי עם שובו הביתה מוקדם מהמתוכנן. אבל בכך לא מסתיים מסע הרצח של קתרינה, שאין זה פלא כי היא מכונה ליידי מקבת. בעת החתונה של קתרינה וסרגיי השוטרים מגלים את גופת סרגיי. הזוג השמח נשלח למעצר ומובל עם שיירת אסירים לעבר סיביר. במהלך המסע המפרך סרגיי לוטש עיניו לבחורה צעירה וכאשר קתרינה מבינה כי יש לה יריבה, היא דוחפת אותה מהגשר למימי הנהר הקפואים ולאחר
מכן קופצת בעצמה אל מותה.


שוסטקוביץ' על הגיבורה שלו
"אני עובד על ליידי מקבת כבר כמעט שנתיים וחצי. ליידי מקבת מהווה פרק ראשון של טרילוגיה המוקדשת למצב האישה בתקופות שונות ברוסיה. העלילה של האופרה שאולה מסיפורו של לסקוב, סיפור המרשים את הקוראים בתיאור אמיתי וטראגי של גורלה של אישה מוכשרת וחכמה הנהרסת על-ידי סביבתה. למרות שקתרינה לבובנה רוצחת את בעלה ואת אביו, אני מחבב אותה וניסיתי להעניק לכל מה שנמצא בסביבתה אופי קודר ומחריד. לסקוב מציג את הגיבורה כדמות שטנית. הוא אינו מצדיק את התנהגותה, לא מבחינה מוסרית ולא מבחינה פסיכולוגית. אני רואה את קתרינה כאישה מוכשרת, יפה, מלאת-מרץ הנמצאת בסביבה מחרידה של סוחרים."

תגובה קשה בעיתון המפלגה
ליידי מקבת ממצנסק
הועלתה לראשונה ב-1934 ולאחר מכן עברה מעט שינויי עריכה על ידי המלחין.  ב-29 בינואר 1936 הופיע מאמר מערכת בעיתון פרבדה תחת הכותרת "כאוס במקום מוסיקה". הטענה המקובלת היתה כי סטלין עצמו כתב את המאמר בו הוקיע את שוסטקוביץ' ואת האופרה שלו. האופרה תוארה כ"עצבנית, צעקנית, נאורוטית... בוטה, פרימיטיבית, וולגארית ... כאוס אחד  גדול במקום מוסיקה. ליידי מקבת זוכה להצלחה גדולה מחוץ לארצנו. אולי הסיבה לכך נעוצה בכאוס שבמוסיקה ובחוסר ההתייחסות לפוליטיקה, ואולי אופרה זו מתאימה לטעם הקלוקל של הקהל המערבי. בתי-האופרה שלנו השתדלו להעלות הפקות יפות של היצירה של שוסטקוביץ'. הזמרים עבדו קשה על-מנת להתגבר על הרעש, הצרחות והחריקות של התזמורת. במשחק הדרמטי שלהם הם ניסו לכפר על הדלות המוסיקלית של האופרה, אך לצערנו הדבר רק הדגיש את גסות-הרוח של היצירה. על המשחק הטוב מגיע להם כבוד, ובאשר למאמצים שלהם, פשוט חבל עליהם." האופרה של שוסטקוביץ' אכן היתה רחוקה מרחק רב מבידור מתקתק. אבל ההתקפה על האופרה היתה הפתעה די קשה ובלתי צפויה למלחין הצעיר אשר באותה עת נחשב לאחד המלחינים המובילים בברית המועצות. סלומון וולקוב, אשר ערך את הספר עדות, זיכרונותיו מעוררי המחלוקת של שוסטקוביץ', טוען כי כתוצאה מהגינוי הרשמי של ליידי מקבת ממצנסק, שוסטקוביץ' היה מיואש לחלוטין ועמד אף על סף איבוד לדעת. במשך ארבע עשורים עד מותו ראה עצמו כבן ערובה וכנידון למוות. שוסטקוביץ' ענה למתקפה על האופרה שלו באופן טיפוסי למדי, הוא פשוט נעלם, התכנס בתוך השריון של עצמו והלחין את הסימפוניה החמישית כתשובה, יצירה שחיזקה מחדש את מעמדו כמלחין.


חיים בצל האימה
חייו של דמיטרי שוסטקוביץ' היו קשורים קשר הדוק להתפתחות הפוליטית של מולדתו. בשנים הראשונות של הקריירה שלו עדיין נהנה מהפתיחות התרבותית של הממשל ברוסיה. השלטון לא התערב יתר על המידה ביצירה השוטפת של האמנים. כל עוד האמנים הרוסיים יצרו אמנות עם משמעות חברתית כזו או אחרת הם יכלו לעבוד בשקט וללא כל חשש. במדינה שסבלה מרעב וממגפות לא היה לשלטון זמן או צורך להתערב יתר על המידה בחייהם של האמנים וביצירתם. אך עם עלייתו של סטלין לשלטון השתנה הכול. הממשלה החלה להתערב באופן יסודי ועמוק באמנות כשהיא מגנה בחריפות את מגמות האבנגרד האירופאי במוסיקה ובשאר האמנויות. זה היה זמן בו המגמות הניסיוניות השונות באמנות נאסרו לחלוטין. המטרה המקובלת היחידה של האמנים ויצירתם היתה לגרום לצופים ולמאזינים הנאה.
בשנת 1948 האשים השר אנדרי ז'דאנוב באופן חריף ביותר את שוסטקוביץ' ועמו גם את פרוקופייב ומאיסקובסקי על כך שלא חגגו את ניצחונה של אמא רוסיה במלחמת העולם השנייה בצורה מוסיקלית נאותה. שוב נעלם שוסטקוביץ' בשקט והלחין כאילו לפי הזמנה יצירות פטריוטיות ומוסיקה לסרטים. רק כאשר מת סטלין ב-1953 הרגיש שוסטקוביץ' בטוח דיו להוציא את כל המוסיקה שהתגבשה בלבו פנימה במשך אותן שנות דיכוי: מחזור שירים, הקונצ'רטו לכינור והסימפוניה העשירית.

זמרי אופרה בינלאומיים וישראלים
זמרת הסופרן הקנדית ילידת אוקראינה אנה שפנז'יסקייה, מגיעה לראשונה לאופרה הישראלית לשיר את התפקיד הראשי של ליידי מקבת, כאשר בחלק מהופעות תבצע את התפקיד הזה זמרת הסופרן הישראלית לריסה טטוייב, מבכירות סולניות האופרה הישראלית.
בתפקיד סרגיי יופיע לסירוגין שני זמרי טנור רוסיים, המופיעים כדרך קבע על במות האופרה המובילות בעולם, וסבולובד גריבנוב ורומאן מורביצקי. את תפקיד בוריס, חמה של קתרינה, יבצע זמר הבס-בריטון המוביל של האופרה הישראלית ולדימיר בראון (שביצע השנה כבר את כחול הזקן בטירתו של כחול הזקן ואת סולפיס בבת הגדוד). עוד מופיעים הבס הרוסי ולדימיר מטורין בתפקיד הכפול של הכומר ושל האסיר הזקן, הטנור האמריקאי דג ג'ונס בפקיד שוטה הכפר השיכור, הטנרו הרוסי מראט גאלי בתפקיד זינובי, בעלה של קתרינה וכן סולני האופרה הישראלית ליליה גרצובה (בתפקיד אקסניה הנאנסת באכזריות על ידי הפועלים באחוזה), איילה צימבלר (בתפקיד סונייטקה הכובשת את לבו של סרגיי ומשלמת על כך בחייה), אלה וסילביצקי ואפרת אשכנזי לסירוגין בתפקיד האסירה הצעירה, פליקס ליבשיץ, נח בריגר, עמית פרידמן, סורין סמיליאן ועוד.
על כולם ועל מקהלת האופרה הישראלית תנצח קרי לין וילסון שכבר ניצחה באופרה הישראלית על פיק דאם ועל לה בוהם. על ההצגה האחרונה ינצח המנצח הישראלי הצעיר דניאל כהן.

 

 

 

 

עבור לתוכן העמוד