עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

הסטבאט מאטר מאת רוסיני בפתיחת הסדרה הליטורגית

 

הסטבאט מאטר מאת רוסיני
בפתיחת הסדרת הליטורגית של האופרה הישראלית
והתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור
בביצוע מקהלת האופרה הישראלית וסולנים בניצוחו של דורון סלומון
17, 18 בנובמבר


הסדרה הליטורגית הפופולארית המשותפת לאופרה הישראלית ולתזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור תיפתח בחודש נובמבר בקונצרט בו תבוצענה זו בצד זו הסטבאט מאטר מאת רוסיני, אחת היצירות המקהלתיות החשובות שנכתבו במאה ה-19, והקנטטה אריאנה בנקסוס מאת היידן, יצירה דרמטית ומרגשת שמבוצעת לעתים רחוקות.
זמרת המצו סופרן הישראלית רחל פרנקל, שזכתה בפרס הראשון בתחרויות האביב לפני שנה והיא כיום חברה באופרה סטודיו של האופרה הממלכתית בברלין, תבצע את תפקדי הסולו בקנטטה הדרמטית המרגשת של היידן ואליה יצטרפו סולני האופרה הישראלית אירה ברטמן (סופרן), יותם כהן (טנור) ונח בריגר (בריטון) וכן מקהלת האופרה הישראלית בניצוחו של ישי  שטקלר לבצע את סטבאט מאטר מאת רוסיני. על התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ינצח דורון סלומון.
הקונצרטים יתקיימו ב-17 בנובמבר בבית האופרה המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב וב-18 בנובמבר באולם הקונצרטים ע"ש הנרי קראון בתיאטרון ירושלים.

 


הסטבאט מאטר של רוסיני
לאחר שהלחין את האופרה האחרונה שלו, וילהלם טל, בשת 1829, רוסיני החליט מסיבות שלעולם לא התבררו לאשורן, להפסיק להלחין אופרות. לאחר שני עשורים במשכם כתב עשרות רבות של אופרות וזכה להצלחה רבה כאחד ממלחיני האופרה המובילים בזמנו, רוסיני החליט לפרוש. בגיל 37 הוא החליט לעבור מאיטליה מולדתו לפריס ולחיות חיים רגועים יותר. שתי היצירות המשמעותיות היחידות אותן הלחין במהלך 39 השנים הנוספות של חייו היו שתי יצירות מקהלתיות, הסטבאט מאטר והמיסה החגיגית הקטנה.
סיפור כתיבתה של היצירה מעניין ביותר ובעצם קיימות שתי גרסאות של הסטבאט מאטר. בשנת 1831, כאשר רוסיני היה בביקור במדריד ביחד עם הבנקאי הצרפתי אלכסנדר אגואדו שגם תמך בו כספית, הוא הוצג בפני הכומר והיועץ המדיני פרננדז ורלה אשר ביקש ממנו להלחין עבורו סטבאט מאטר. תגובתו הראשונית של רוסיני היתה סירוב מוחלט, בטוענו שפרגולזי כבר הלחין סטבאט מאטר מושלמת ושלא היה לו כל רצון להתחרות. אך כדי לא לפגוע באגואדו רוסיני נאות להלחין את היצירה המוזמנת בתנאי חד משמעי שהיא לעולם לא תודפס ולא תצא לאור. עם חזרתו החל רוסיני להלחין סטבאט מאטר עבור הכומר הספרדי ולאחר שכתב שישה פרקים (הפרק הראשון ופרקים מספר 5 - 9) הוא נתקף במחלת הלומבאגו, שלדעת רבים אולי לא היתה אמיתית אלא דמיונית לאור המצב, ובשל כך לא יכול היה להמשיך להלחין. אך כדי לא לפגוע בהזמנת היצירה הוא ביקש מחברו המלחין יליד בולוניה ג'ובני טדוליני להלחין את הפרקים החסרים ואכן ב-26 במרס 1832 רוסיני שלח את היצירה השלמה לורלה מבלי להזכיר שהוא עצמו בעצם לא הלחין את כל הפרקים. ורלה יה נלהב ביותר וכאות תודה שלח לרוסיני מתנה יקרה ביותר – קופסת טבק מזהב המעוטרת בשמונה יהלומים גדולים. הגרסא הראשונה של הסטבאט מאטר שהלחינו רוסיני וטדוליני זכתה להצלחה רבה בבכורתה ביום שישי הטוב בשנת 1833 במדריד.
לאחר מותו של ורלה בשנת 1827 יורשיו מכרו את הפרטיטורה של הסטבאט מאטר למוציא לאור הצרפתי אנטואן אולגנייר. כאשר הדבר נודע לרוסיני הוא איים לתבוע אותם על הפרת ההסכם ובו זמנית חתם הסכם חדש עם מוציא לאור אחר עבור גרסא מעודכנת של הסטבאט מאטר אותה הוא אמור להלחין בעצמו (כאשר הוא מוסיף את פרקים 2 – 4 וכן פרק אמן מסיים). רוסיני סיים את ההלחנה בסודיות מוחלטת במהלך הקיץ והסתיו של שנת 1841 וב-17 במרס 1842 התקיימה הבכורה המחודשת של הסטבאט מאטר של רוסיני בפריס ובעקבותיה הופעה חשובה לא פחות בבולוניה עליה ניצח דוניצטי. הקהל בבכורה התלהב עד כדי כך שהיה צורך לבצע שוב שלושה מהפרקים של היצירה והאמרגן עצמו ארגן 14 קונצרטים נוספים של היצירה, דבר שלא נשמע כמותו בעת ההיא.

המיתוס של אריאדנה
לאחר שהצילה את תזאוס מהרג על ידי המינוטאור בכך שציידה אותו בחרב ובכדור צמר אדום, נדהמה אריאדנה לגלות כי תזאוס לקח אותה לאי נקסוס ובעוד היא משוכנעת כי כוונתו היתה לחיות עמה שם, בעצם הוא זנח אותה שם ועזב אותה. האל דיוניסוס הגיע לאי נקסוס, לקח את אריאדנה עמו ונשא אותה לאישה והפך אותה לאלה.
המיתוס הזה זכה לאינספור פרשנויות אמנותיות בציור ובפיסול וכן בספרות וגן בעולם המוסיקה כאשר המפורסמת ביותר היא האופרה של ריכרד שטראוס אריאדנה בנקסוס. היידן כתב קנטטה יפהפייה למצו סופרן ותזמורת בה אריאדנה (או בשמה האיטלקי אריאנה) מבכה את מר גורלה כשהיא עוד מקווה לרגעים ספורים שתזאוס ישוב אליה, אך נאלצת להתמודד עם האמת המרה.

האמנים
דורון סלומון, מנצח, נולד בישראל ובה גם החל את לימודיו המוסיקליים. בצעירותו למד פסנתר, קרן וגיטרה קלאסית. בשנת 1974זכה במלגה מקרן התרבות אמריקה ישראל ללימודים בחו"ל. למד בבית הספר המלכותי למוסיקה בלונדון והתמחה בניצוח, הלחנה וגיטרה. בשנת 1979 זכה בפרס ראשון בתחרות ניצוח בחסות התזמורת הסימפונית ירושלים ובפרס ראשון בתחרות ניצוח יוקרתית בינלאומית בבזנסון (צרפת). בישראל הצלחה זו הובילה להזמנתו לנצח על כל התזמורות, כולל התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בצרפת הצלחתו הובילה להופעות רבות עם תזמורות כמו הפילהרמונית של אזור הלואר, הפילהרמונית של רדיו צרפת, תזמורת ננסי, הפילהרמונית של לוריין ועוד. כמו כן ניצח על תזמורת האופרה של פלרמו, האופרה של שטוקהולם, הסימפונית של גוטנבורג, תזמורת הרדיו במילנו, הפילהרמונית של הלסינקי, התזמורות הקאמריות של סקוטלנד, פירנצה ומילנו, הסימפונית של במברג, האופרה של שטוטגרט ועוד. הוא כיהן כיועץ מוסיקלי ומנצח ראשי בתזמורת הסימפונית של גוולבורג בשבדיה, מנהל מוסיקלי ומנצח ראשי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית, מנהל מוסיקלי של התזמורת הפילהרמונית של מקדוניה, יועץ אומנותי ומנצח ראשי של התזמורת הפילהרמונית של פוגטלנד, גרמניה, מנהל אמנותי של מוסיקה נובה, המנהל המוסיקלי של תזמורת הבמה הישראלית חולון, וכיום הוא המנהלה האמנותי של הסינפונייטה הישראלית באר שבע. כמו כן ניצח על התזמורת הקאמרית של ברלין, התזמורת הסימפונית של ברזיל, התזמורת הלאומית של קוויבק, התזמורת הסימפונית של נירנברג, התזמורת הפילהרמונית של וורוצלב, התזמורת הפילהרמונית של בלגרד, התזמורת הסימפונית של ניו זילנד ועוד.

אירה ברטמן, סופרן, נולדה בלטביה שם עשתה את ראשית צעדיה כזמרת במקהלת נערות מקצועית.
היא עלתה ארצה בשנת 1992 והחלה את לימודיה באקדמיה על שם רובין בירושלים כתלמידתה של מרים מלצר.הופיעה כסולנית עם מרבית התזמורות בארץ כולל התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, התזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ועוד לצד הופעות ברסיטלים, בפסטיבלי מוסיקה והקלטות לרדיו ולטלוויזיה. בין השנים 2000- 2003 היתה חברה באופרה סטודיו של האופרה הישראלית. במהלך תקופה זו זכתה בפרס גרבוב ואף החלה לקחת חלק כסולנית בהפקות האופרה הישראלית. באופרה הישראלית הופיעה לאורך השנים במגוון תפקידים רב ביותר כולל התפקיד הראשי בנזירה אנג'ליקה, מימי בלה בוהם (פוצ'יני), התפקיד הראשי ברוסלקה (דבוז'ק), אנטוניה בסיפורי הופמן (אופנבך), קונסטנצה בחטיפה מן ההרמון (מוצרט), פמינה בחליל הקסם (מוצרט), ולנסיין באלמנה העליזה (להאר), האישה השנייה בבכורה העולמית של מסע אל תום האלף (ברדנשווילי) תפקיד אותו ביצעה גם בסיור האופרה הישראלית לאופרה של רומא, טטיאנה ביבגני אונייגין (צ'ייקובסקי) וכן בתפקיד אדינה בשיקוי האהבה (דוניצטי) בסיור האופרה הישראלית לאופרה הגרמנית בברלין. בעונה זו תופיע במספר תפקידים ראשיים בהפקות האופרה הישראלית כולל האימא בבכורה העולמית של הילד חולם (חנוך לוין/גיל שוחט), מרגריט בפאוסט (גונו), רחל ביהודיה (הלוי) וליזה בפיק דאם (צ'ייקובסקי).


רחל פרנקל, מצו סופרן, נולדה בישראל. היא בוגרת האקדמיה למוסיקה על שם בוכמן-מהטה בתל אביב, שם למדה אצל מירה זכאי. בעונת 2006/07 הייתה חברה באופרה סטודיו של האופרה הישראלית שם הרפרטואר שלה כלל בין השאר את הנזל בהנזל וגרטל (הומפרדינק), הגבירה השנייה בחליל הקסם (מוצרט) וטיסבה בלה צ'נרנטולה (רוסיני). כיום היא חברה בסטודיו של האופרה הממלכתית אונטר דה לינדן בברלין. היא הופיעה בארץ עם תזמורות שונות ברפרטואר מהבארוק ועד למאה ה-21 כולל עם תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ותזמורות נוספות. הופיעה בתפקיד הנכדה בצחוק של עכברוש (א. שריף), בהפקה מבויימת של קנטטת הקפה (באך) ובסדנת האופרה של המכון הישראלי לאמנויות הזמרה הופיעה בתפקיד כרובינו בנישואי פיגרו (מוצרט). היא קיבלה מלגות מקרן התרבות אמריקה-ישראל ומהמכון הישראלי לאמנויות הזמרה. זכתה במקום הראשון בתחרויות האביב לשנת 2008. בבית האופרה לה- מונה בבריסל הופיעה בתפקיד משרתת במדאה (כרוביני). באופרה הישראלית הופיעה בתפקיד מרצדס בכרמן (ביזה) תפקיד אותו תבצע גם באופרה הגרמנית ברלין בעונה זו. בהמשך השנה תשיר את פננה בנבוקו (ורדי) בהפקה מיוחדת של האופרה הישראלית למרגלות המצדה.

יותם כהן, טנור, נולד בקיבוץ אילון. הוא למד באקדמיה למוסיקה בתל אביב ואחר כך במילנו, לונדון ובודפשט. הופיע כסולן בבתי אופרה חשובים באירופה (מינכן, נאפולי, בודפשט, אמסטרדם ונוספים). באופרה הישראלית הופיע במגוון גדול של תפקידים כולל בלמונטה בחטיפה מן ההרמון, דון אוטביו בדון ג'ובני (מוצרט), קוורדוסי בטוסקה, דה גרייה במנון לסקו, פינקטרון במאדאם בטרפליי (פוצ'יני), מקדף במקבת, אדורנו בסימון בוקנגרה, פורסטו באטילה (ורדי), אייזנשטיין בעטלף (י. שטראוס), אלפא באלפא ואומגה (שוחט) הבורר במסע אל תום האלף (ברדנשווילי ו-א.ב. יהושע) ועוד. מופיע בקביעות בקונצרטים עם כל התזמורות המובילות בארץ כולל התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ברפרטואר מגוון הכולל בין השאר את הרקויאם של מוצרט, ורדי ודבוז'ק לצד מספר רב של אורטוריות ומוסיקה ליטורגית מתקופת הברוק ועד ימינו. לצד פעילותו בתחום השירה האמנותית הקלאסית, מרבה יותם כהן להופיע עם הרכבים שונים בארץ ובעולם בביצוע של מוסיקת פולקלור ישראלית, דרום אמריקאית, נפוליטנית ורוסית. ארבעה תקליטורים בביצועו יצאו לאור ובהם שירים אמנותיים (עבריים, רוסיים, ספרדיים ואיטלקיים), אריות אופראיות, פולקלור ארגנטינאי (מיסה קריולה ועוד) ושירים נפוליטניים. 

נח בריגר, בריטון, זמר הבריטון הישראלי נח בריגר נולד בישראל. הוא למד באקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים והשתלם בארה"ב. הוא עבד עם בימאים כמו פרנקו זפירלי וג'נקרלו דל-מונקו. עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית שר מספר פעמים בין היתר תחת שרביטו של המנצח זובין מהטה בסלומה (ר. שטראוס) ובלה טרוויאטה (ורדי) וכן בניצוחו של גוסטבו דודמל. הרפרטואר הקונצרטנטי שלו משתרע מפרסל ועד למוסיקה בת זמננו בין השאר שר כסולן במשיח (הנדל), הרקויאם של מוצרט, פורה, ברהמס וברוקנר, בריאת העולם (היידן), הסימפוניה התשיעית של בטהובן ועוד. הוא מופיע בקביעות בקונצרטים עם כל התזמורות המובילות בארץ כולל התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, התזמורת הקאמרית הישראלית, התזמורת הסימפונית חיפה ועוד. זכה במלגות המכון הישראלי לאמנות הזמרה (IVAI), קרן שרת, קרן מתמידי ובפרס על שם סילברמן. באופרה הישראלית הופיע בתפקידים רבים ביניהם לווינאס במסע אל תום האלף (ברדנשווילי), דון פרננדו בפידליו (בטהובן), טום בנשף מסכות, (ורדי) קרספל בסיפורי הופמן (אופנבך), דנקאייר בכרמן (ביזה), אכילס ביוליוס קיסר במצרים (הנדל), ימדורי במאדאם בטרפליי (פוצ'יני), טרופלדינו באריאדנה בנקסוס (ר. שטראוס), הידראו בארמיד (גלוק), הצייד בשועלה הערמומית הקטנה (ינאצ'ק) ותפקידים רבים אחרים.

מקהלת האופרה הישראלית משתתפת באופן קבוע בהפקות האופרה הישראלית ושרה רפרטואר אופראי מגוון הנע מאופרות מתקופת הבארוק (הנדל) דרך הקלאסיקה האופראית (מוצרט, ורדי ופוצ'יני) ועד לאופרות מודרניות בנות זמננו (ינאצ'ק, שוסטקוביץ' ובריטן) ואופרות ישראליות בבכורה עולמית (אלפא ואומגה, יוסף, המסע אל תום האלף). המקהלה הופיעה גם בחוץ לארץ בסיורי האופרה הישראלית לברלין (שיקוי האהבה), פסטיבל סבונלינה בפינלנד (שיקוי האהבה ואלקטרה), ויסבאדן (לה טרוויאטה), רומא (מסע אל תום האלף) ועוד. המקהלה מופיעה גם ברפרטואר אופראי ווקאלי מגוון עם רוב התזמורות בארץ כולל התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, התזמורת הסימפונית החדשה חיפה ותזמורת סימפונט רעננה. כמו כן הופיעה המקהלה בקונצרטי א-קפלה ברחבי הארץ. המקהלה הופיעה תחת שרביטם של מנצחים כגון אשר פיש, ולרי גרגייב, דן אטינגר, דניאל אורן, גארי ברתיני, מאוריציו בניני, זובין מהטה, קורט מאזור, פרדריק שזלן, אלברטו זדה, גבריאל פרו, יוליוס רודל ועוד רבים. בעונה הנוכחית תבצע המקהלה, בין השאר, את כרמינה בורנה מאת אורף וחלום ליל קיץ מאת מנדלסון. מנצח מקהלת האופרה הישראלית הוא ישי שטקלר.


ישי שטקלר, מנצח מקהלת האופרה הישראלית, בוגר המחלקות לזמרה וניצוח באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בת"א והקולג' המלכותי למוסיקה בלונדון. ניצח על מיטב התזמורות בארץ כולל התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון-לציון, התזמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור, התזמורת הקאמרית הישראלית, תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים, סימפונייטה באר-שבע וסימפונט רעננה. ישי  שטקלר זוכה מלגות קרן התרבות אמריקה ישראל, מלגות הקרן ע"ש ווינגייט בלונדון ומלגות AVI בז'נבה וחתן פרס ההשתלמות הבינלאומית למנצח ישראלי צעיר על-שם גארי ברתיני לשנים 2006-2007 , הפרס מוענק על-ידי מדור המוסיקה במשרד החינוך והתרבות בשיתוף משפחת ברתיני. באופרה הישראלית ניצח על הפקות אופרה רבות בינהן נבוקו (ורדי), טוסקה, לה בוהם (פוצ'יני), יבגני אונייגין (צ'ייקובסקי), האלמנה העליזה (להאר), כרמן (ביזה) והפקות נוספות. בעונה הקודמת הוא ניצח על הקונצרט שירת המקהלה במסגרת הסדרה הקלאסית הקלה עם התמורת הסימפונית ירושלים, רשות השידור.

 

 

עבור לתוכן העמוד