עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

מלך האריות של עולם האופרה

לראשונה בישראל
השועלה הערמומית הקטנה מאת ינאצ'ק
מלך האריות של עולם האופרה
 הפקה יפהפייה עם עשרות סולנים
ובתפאורה ותלבושות של מריה ביורנסון (פנטום האופרה)


האופרה הישראלית מעלה לראשונה בישראל את האופרה הקסומה השועלה הערמומית הקטנה מאת המלחין הצ'כי ליאוש ינאצ'ק. זוהי אופרה נפלאה על יפי הבריאה, על חיות כבני אדם, ועל הקסם שבמעגל החיים ובמעבר מעונה לעונה. את ההפקה בה משתתפים למעלה מ-30 סולנים מביים הבמאי הבריטי הנודע דייויד פאונטני עם תפאורה ותלבושות שיצרה המעצבת הנודעת מריה ביורנסון (פנטום האופרה). 
פאונטני, מחשובי במאי האופרה בעולם כיום, אומר כי "השועלה הערמומית הקטנה היא האופרה המושלמת ביותר שנכתבה על ידי מלחין האופרה המשמעותי ביותר של המאה ה-20. זו אולי נשמעת הצהרה מוגזמת, אבל אני מאמין ללא היסוס כי היא נכונה. האופרה עוסקת בשני נושאים חיוניים ועמוקים – היחס בין האדם לטבע ומעגל החיים בטבע מלידה ועד למוות – ועושה זאת באנושיות, הומור ובקיצור – שלוש מעלות חיוניות!" סיפורה של השועלה הוא סיפור של הישרדות – המציאות היומיומית שבטבע. הצייד ההופך לניצוד אם הוא לא שם לב ומחדד את חושיו, הטורף ההופך לטרף והחיים זורמים, העונות מתחלפות, ואם השועלה שלנו בסופו של דבר תיתפס על ידי הצייד, הרי שאחת מבנותיה תתפוס את מקומה ותהפוך לשועלה הערמומית הקטנה של יום המחרת.

ההצגה הראשונה ב-25 בפברואר 2009 בבית האופרה. האופרה תבוצע בשפה הצ'כית עם כיתוביות בשפה העברית ובשפה האנגלית.

אופרה שנולדה מאיורי קומיקס
בשנת 1920 קנה העורך של העיתון היומי לידובה נוביני (העיתון היומי הליברלי והפופולארי של העיר ברנו) מהצייר סטניסלב לולק סדרה של 200 איורים כדי לפרסמם בעיתון. העורך פנה אז לכתב לענייני משפט של העיתון, רודולף טסנוהלידק (1882-1928) וביקש ממנו לכתוב את הטקסטים שילוו את התמונות שהתפרסמו בעיתון. הכתב, שכבר פרסם רומנים, ספרי ילדים ושירה, נענה רק לאחר סירוב ראשוני. מתוך מכלול יצירתו רק הרומן על השועלה זכה לפופולאריות מתמדת בצ' כסלובקיה והוא מודפס מחדש בקביעות גם בימינו. הציורים והטקסט המלווה, המתארים את סיפורה של שועלה ערמומית המצליחה להערים על יערן זקן, פורסמו בעיתון בהמשכים והספר בשלמותו יצא לאור לראשונה בשנת 1921. ינאצ'ק התוודע לאיורים מהעיתון של המשרתת שלו שמספרת בזיכרונותיה כי "הוא הביט בתמונה, קרא את הטקסט והחל לחייך ואז אמרתי לו: 'אדוני אתה יודע כל כך טוב כיצד בעלי חיים מדברים, אתה תמיד רושם את ציוצי הציפורים, האם זה לא יהיה נושא לאופרה נפלאה?' הוא לא אמר דבר, אבל החל לאסוף את כל הציורים של השועלה. ואז הוא הלך להיפגש עם מר טסנוהלידק והוא שכנע אותו והאדון החל ללמוד ולבחון בעלי חיים לאופרת השועלה שלו."

חגיגה בחיק הטבע
עלילת האופרה נעה ונדה בין ביתו של היערן, הפונדק בכפר ובעיקר היער עצמו, המלא בבעלי חיים. זהו סיפורה של שעולה קטנה וחביבה שמתגרה שיערן התופס אותה, מרצה לתרנגולות בביתו על מהות הפמיניזם ולאחר מכן טורפת אותן לארוחת הערב, בורחת בחזרה ליער, מפנה גירית ממעונה כי היא חומדת במגורים האלו, מתאהבת בשועל יפה תואר ולזוג המאושר נולדים שמונה שועלונים קטנים. אבל בסופו של דבר השועלה נופלת למלכודת של צייד ביער שהורג אותה וכשהמסך יורד אנו רואים את הבת הצעירה של השועלה מתחילה את מעגל החיים מחדש.
ההקבלה בין השועלה התוססת ליערן המנומנם מרתקת ביותר ולכל אורך האופרה אנו רואים את בעלי החיים הנהנים מהיער בכל עונות השנה ואת בני האדם (הכומר, המורה, הפונדקאי והיערן) העייפים ומדוכאים מחייהם משוללי האהבה. המוות של השועלה מוצג באור חיובי שמדגיש מעל לכל את הלידה מחדש בטבע ואת החיים שמתחדשים.

ליאוש ינאצ'ק – מחשובי המלחינים של המאה ה-20 
ליאוש ינאצ'ק הוא אחד ממלחיני האופרה החשובים של המאה ה-20 שהלחין אופרות רבות ובראשן יצירות על נשים קשות יום הנאלצות להתמודד עם החברה הגברית הקרה והמנוכרת שבה הן חיות. הן ינופה והן קטיה קבנובה, שתי אופרות שהועלו בהצלחה רבה באופרה הישראלית, מביאות לבמה את חיי הכפר הצ'כים על כל היופי שבהם ועל הקדרות האופפת אותם. ינאצ'ק אהב לשלב באופרות שלו מנגינות עממיות והסגנון המוסיקלי שלו כבש עד מהרה את כל בתי האופרה החשובים בכל העולם. השועלה הערמומית הקטנה היא אופרה יוצאת דופן במסגרת יצירתו של ינאצ'ק, אופרה בה המלחין מחייך הרבה יותר ורוטן הרבה פחות, אופרה שהיא שיר הלל לטבע וליופי הבריאה.

מריה ביורנסון – מהחשובות שבמעצבות של המאה ה-20
מריה ביורנסון (1949-2002) היא אחת מהחשובות שבמעצבות של המאה ה-20 שעיצבה ללא לאות הפקות רבות של אופרה, מחול ותיאטרון בכל רחבי העולם אבל בעיקר בבריטניה. עבודתה המפורסמת ביותר היא העיצוב של המחזמר הקלאסי פנטום האופרה בברודווי ובלונדון וכן בכל מקום בו ההפקה הועלתה ברחבי העולם, הפקה שצפו בה למעלה מ-100 מליון צופים והעיצוב לאופרה השועלה הערמומית הקטנה, הפקה שהועלתה בבתי אופרה רבים ברחבי העולם. אימה של ביורנסון, מיה, נולדה ברומניה והוברחה ממולדתה עם עליית הנאצים לשלטון. היא עברה לסקנדינביה ונעה ונדה בין דנמרק, שבדיה ונורבגיה שם נישאה לגבר מבוגר ממנה שנישל אותה לאחר שהכניס אותה להריון. מיה הגיעה לאנגליה בשנת 1950 כשהיא מרוששת וחולה בשחפת עם התינוקת הצעירה שנולדה בדרך בפריס ועבדה כמנקה ב-בי.בי.סי. ועשתה כל שהיא יכולה להרוויח די כסף כדי לממן את הלימודים של מריה שמגיל צעיר החלה לצירי בצבעים בוהקים. מריה ביורנסון הפכה לאחת המעצבות המובילות במדינה. היא מתה ביום השישי ה-13 בדצמבר 2002 באמבטיה שבביתה. היא היתה בת 53 במותה.

מיטב סולני האופרה הישראליים עם אורחים מחו"ל
שועל ושועלה, גירית ויתוש, תרנגולות, צפרדע, זחל, מר סמור וגברת סמור, סנאים, שועלונים, ינשוף, נקר, חפרפרת – אלו הם רק חלק מהדמויות הרבות המעטרות את האופרה השועלה הערמומית הקטנה – סך הכל קרוב ל-40 תפקידים סולניים שרובם תפקידי בעלי חיים.
בהפקת האופרה הישראלית תופענה שתי זמרות צעירות בתפקיד הראשי של השועלה הערמומית – הסופרן הקרואטית לנה קוס בהופעת הבכורה שלה בארץ והסופרן הישראלית הילה בג'יו (דספינה בחליל בכך עושות כולן ואולימפיה בסיפורי הופמן באופרה הישראלית). את תפקיד השועל תמלא זמרת המצו סופרן מניו זילנד שארה קאסל (שכבר הופיעה באופרה הישראלית בין השאר בתפקיד ססטו ביוליוס קיסר במצרים) כשבחלק מההופעות תשיר את התפקיד הזמרת הישראלית ברכה קול. את תפקיד היערן, התפקיד הראשי מבני הדמויות האנושיות באופרה, יגלם הבריטון הדני יוהאנס מאנוב (ששר את התפקיד הראשי בבילי באד באופרה הישראלית) ולצידו בחלק מההופעות הבריטון האנגלי סמואל דה בק ספיצר.
כן מופיעים באופרה הסולנים הישראלים יוסף ארידן (התרנגול), מריה קבלסקי (תרנגולת ראשית), אירה ברטמן, אנסטסיה קלוואן, נעה דנון ושירה רז (תרנגולות), אנדריי טריפונוב (גירית), ולדימיר בראון (הכומר), נח בריגר (הצייד), פליקס ליבשיץ (מורה בית הספר),  סבטלנה סנדלר (אשתו של היערן) ועוד סולנים רבים כולל 15 סולנים ילדים ממקהלות העפרוני, מורן ובת קול.
על ההפקה ינצח ג'ונתן ווב, שהיה מנצח הבית באופרה הישראלית במשך שנים רבות וניצח כאן על הפקו תרבות כולל האיטלקיה באלג'יר ושיקוי האהבה. על חלק מההצגות ינצח עומר ולבר, מנצח הבית של האופרה הישראלית.   

עבור לתוכן העמוד