המשכן לאמנויות הבמה - היסטוריה ואדריכלות

המשכן לאמנויות הבמה, משכנו של בית האופרה, תוכנן על-ידי האדריכל יעקב רכטר ז"ל, ונפתח לקהל באוקטובר 1994. המשכן הפך עד מהרה למוקד מרכזי לאירועי תרבות ואמנות בתל-אביב. במתו המרווחת על מתקניה המשוכללים, מערכות הקול והתאורה העדכניות והאיכויות האקוסטיות של האולם, אפשרו בפעם הראשונה בישראל קיום מופעי אופרה, מחול ומוסיקה, על במה הולמת.

המשכן לאמנויות הבמה מהווה את חלקו המרכזי של מרכז גולדה השוכן בין הרחובות ויצמן, שד' שאול המלך ולאונרדו דה וינצ'י. שטח זה נועד למבני ציבור עוד מסוף שנות החמישים, כאשר הוחלט לבנות בחלקו המזרחי את בתי המשפט. במרוצת הזמן נבנו במקום מוזיאון תל-אביב לאמנות, בית אריאלה ובו ספריית "שער ציון" והכיכר שביניהם. בראשית שנות השמונים החליטה עיריית תל-אביב – יפו להקים בחלקו המערבי של השטח את המשכן לאמנויות הבמה, אחד הקומפלקסים התרבותיים המרכזיים של תל-אביב. מיום פתיחתו שימש המשכן לאמנויות הבמה בית של קבע לאופרה הישראלית ולימים הושלמה בנייתו של חלקו הנוסף שבו שוכן התיאטרון הקאמרי.

האדריכל המנוח יעקב רכטר התייחס ברשימותיו להיבטים הרעיוניים העומדים מאחורי תפיסתו האדריכלית שהיתה הבסיס לתכנון המשכן לאמנויות הבמה:

"...המשכן מנסה לתת ביטוי אדריכלי לשילוב בין הרצון להציב בעיר מבנה בעל נוכחות ציבורית מרשימה, לבין אופייה הבלתי פורמלי ונעדר המונומנטליות של תל-אביב. עקרונית משתלב הבניין בקנה המידה של הבניינים הקיימים בסביבה, בין אם אלה בנייני המגורים ברחוב לאונרדו דה וינצ'י, או מבני הספרייה והמוזיאון. שערי הכניסה מחד ומגדל הבמה מאידך, הם המרכיבים היחידים החורגים מקנה המידה של הסביבה ומעניקים למבנה מידה ניכרת של נוכחות ציבורית, כיאה לתפקידו כמרכז חשוב במרקם העירוני.

אולם האופרה במשכן האמנויות איננו מנסה להיות דומה לאולם אחר. הוא נעדר לחלוטין ציטטות מן העבר ומנסה להיות מקום חגיגי ומרגש ועם זאת שקט ומאופק, שאינו משתלט על העשייה האמנותית המתרחשת על הבמה אלא תומך בה... עיצוב המרכיבים השונים של הגדרת חלל האולם קשור קשר אמיץ עם צרכי הבמה והאקוסטיקה."

עבור לתוכן העמוד