עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

סונטת קרוייצר במלים ובצלילים

יום 
תאריך 
שעה
בר ניווט לשוניות
על המופע
סונטת קרוייצר במלים ובצלילים
 
בטהובן – סונטה לפסנתר וכינור בלה מז'ור אופוס 47, סונטת קרוייצר
קרוייצר – קפריצ'ו מספר 42 ברה מינור (פוגה)  לכינור סולו
ינאצ'ק – רביעיית מיתרים מספר 1 (רביעיית קרוייצר)
קטעים מתוך הנובלה של טולסטוי – סונטת קרוייצר
 
סרגיי אוסטרובסקי, כינור
יבגני ברכמן, פסנתר
דותן נטל, כינור
עירית לבנה, ויולה
רז כהן, צ'לו
אבישי מרידור, שחקן
בשיתוף תזמורת האופרה - התזמורת הסימפונית ראשון לציון
רודולף קרוייצר
רודולף קרוייצר היה כנר, מנצח, מורה ומלחין צרפתי שנולד בורסאי בשנת 1766 ומת בז'נבה בשנת 1831. הוא היה ידוע בעיקר בשל 40 האופרות הצרפתיות שהלחין כולל מותו של הבל וגם בשל 42 האטיודים וקפריצ'י לכינור סולו שהלחין, יצירות חשובות ביותר לתלמידי כינור עד עצם היום הזה. אבל ייחודו המרכזי היה ביכולת הנגינה בכינור שלו, כשהוא היה אחד מהנגנים הוירטואוזים ביותר בכלי בתקופת חייו. אבל כל זה לא היה באמת עוזר לקרוייצר להינצל מתהום הנשייה ההיסטורי לשם נעלמו אינספור מוסיקאים מוכשרים וטובים לאורך השנים. שמו של קרוייצר נשאר חקוק בתודעת הקהל בשל העובדה שבטהובן הקדיש לו את הסונטה מספר 9 לכינור ופסנתר שהלחין בשנת 1803. וגם הקדשה זאת לא היתה מתוכננת. בטהובן הקדיש במקור את הסונטה לכנר ג'ורג' ברידג'טאור שביצע אותה בבכורה כשבטהובן עצמו מנגן בפסנתר ב-24 במאי 1803 בווינה בקונצרט שהתחיל בשעה המוזרה של שמונה בבוקר. ברידג'טאור קרא את הסונטה מהדף כיוון שלא היה כלל זמן לקיים חזרה לפני הקונצרט. לאחר ההופעה, כאשר בטהובן וברידג'טאור יצאו לשתות, הכנר ככל הנראה העליב אישה כלשהי שבטהובן העריץ. בטהובן הזועם מחק באותו הרגע את ההקדשה מהיצירה והקדיש אותה במקום זאת לקרוייצר שנחשב לכנר הטוב ביותר בעת ההיא. הסונטה יצאה לאור בשנת 1805 עם ההקדשה לקרוייצר, אך  הוא עצמו מעולם לא ניגן אותה כיוון שלא באמת התלהב מהמוסיקה של בטהובן.

בשנת 1889 סונטת קרוייצר עוברת מעולם המוסיקה הקלאסית לעולם הספרות הקלאסית בזכותו של לב טולסטוי הכותב את הנובלה שלו בשם סונטת קרוייצר. עלילת הנובלה מתרחשת בקרון רכבת שם פוגש המספר גבר המתוודה בפניו שרצח את אשתו לאחר שזו בגדה בו. הגיבור מספר בפרוטרוט על קורות חייו ועל מערכת היחסים שלו עם אשתו, נישואיהם והסוף הטראגי. טולסטוי העניק לנובלה את שמה כיוון שהגיבור התמלא בקנאה רבה כאשר שמע את אשתו ומאהבה הכנר מנגנים את סונטה קרוייצר. יש הסוברים כי נובלה זאת, שבמרכזה דיון באומללות חיי הנישואין ותפיסות עולם מהפכניות לרוסיה של סוף המאה ה-19 לגבי היחסים בין גברים לנשים, היא יצירה כמעט אוטוביוגרפית (פרט לרצח עצמו). הנובלה הפכה לשיחת היום ברוסיה עם הוצאתה לאור ובהמשך תורגמה לשפות רבות. המלחין הצ'כי ינאצ'ק קרא את הנובלה של טולסטוי והגיב: "דמיינתי לי אישה ענייה, אומללה, שחוקה ומיוסרת בדיוק כמו זאת שטולסטוי מתאר בסונטת קרוייצר."  הוא הלחין את רביעיית המיתרים הראשונה שלו בשנת 1923 והעניק לה את השם רביעיית קרויצר. ינאצ'ק הלחין בהמשך גם שלישיית פסנתר שהתווים שלה הלכו לאיבוד המבוססת על הנושאים שהסיקו אותו מהנובלה של טולסטוי.
 
בקונצרט הקרוב בסדרה הקאמרית נביא לקדמת הבמה את דמותו של קרוייצר האיש וההשפעות האמנותיות השונות שמשאירות אותו בתודעה עד עצם היום הזה. הכנר סרגיי אוסטרובסקי יבצע את אחת מיצירות הסולו של קרוייצר עצמו וכן ביחד עם הפסנתרן יבגני ברכמן את הסונטה שבטהובן הקדיש לקרוייצר. בהמשך יצטרפו אל אוסטרובסקי הכנר דותן טל, הויולנית עירית לבנה והצ'לן רז כהן לביצוע רביעיית המיתרים של ינאצ'ק שנכתבה בעקבות הנובלה של טולסטוי. בין היצירות ניתן יהיה להאזין לקטעים מתוך הנובלה של טולסטוי בביצוע של השחקן אבישי מרידור, ובכך להתרשם מגלגוליה של סונטת קרוייצר לאורך השנים.
סוף בר ניווט לשוניות

בחר נושאים להדפסה

על המופע
רודולף קרוייצר
עבור לתוכן העמוד