עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

אורפיאו ואאורידיצ'ה בעכו

יום 
תאריך 
שעה
בר ניווט לשוניות
משתתפים

אורפיאו ואאורידיצ'ה בעכו

 

כריסטוף וילבלד גלוק

הפקה חדשה

 

ליברית: ראניירי דה קאלצאביג'י

 

המשורר האלמותי אורפיאו מגיע לחצרות האבירים בעכו במסעו לעבר השאול בהפקה מיוחדת עבור פסטיבל האופרה בעכו.  

  

מנצח איתן שמייסר
בימאית יוליה פבזנר
במאי וכוריאוגרף איציק גלילי
מעצב תפאורה ותלבושות ניב מנור
מעצב תאורה זיו וולושין
מעצב וידאו יאיר כצנלסון
מעצב סאונד יובל זילברשטיין
   
סולנים:  
   
אורפיאו אלון הררי
אאורידיצ'ה אלה וסילביצקי
אמור, אל האהבה יעל לויטה

 

אנסבל זמרי מורן

תזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים 

 

משך המופע: שעה וחצי ללא הפסקה

 

השירה באיטלקית

כתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית

תרגום: ישראל אובל

עלילה

אורפיאו מבכה את מות אשתו אאורידיצ'ה. הוא קורא לאשתו המתה ובייאושו מחליט ללכת אחריה לשאול. אמור, אל האהבה, מגיע ומודיע לאורפיאו האומלל כי האלים מאפשרים לו להיכנס חי לשאול. אם יצליח בעזרת שירתו לשכנע את הרוחות המגינות על המתים בשאול, הוא אף יוכל להחזיר לחיים את אאורידיצ'ה ולחזור איתה לעולם החיים. אבל אורפיאו חייב לעמוד בתנאי אחד: אסור לו להביט בפני אאורידיצ'ה עד אשר תשוב לארץ החיים.

אורפיאו מגיע לשערי השאול ומנסה לשכנע את הרוחות לאפשר לו להיכנס. לאחר דחייה ראשונית הרוחות נעתרות להפצרתו של אורפיאו ולשירתו הענוגה ומתירים לו להיכנס ולחפש אחר אשתו. אורפיאו נכנס ומחפש אחר אאורידיצ'ה המובאת לפניו.
אורפיאו מפציר באשתו לבוא בעקבותיו, אך אאורידיצ'ה מתחננת לסימן של חיבה ואהבה מבעלה. אורפיאו דוחק בה לצאת לדרך אבל בסופו של דבר הוא אינו מסוגל לעמוד בפני תחנוניה הרבים ומביט בה. אאורידיצ'ה נופלת מיד ללא רוח חיים. אורפיאו, שאיבד את אשתו בשנית, מקונן על מותה ובייאושו מחליט לאבד את חייו. אך אל האהבה מתערב בשנית. למרות שאורפיאו לא עמד בהבטחתו, הוא סבל דיו. עתה האלים הכריזו כי הגיע העת להחזיר את אאורידיצ'ה לחיים לעד ולאחד בינה לבין אורפיאו.

קטעי וידאו
מיתולוגיה קמה לתחייה

הקיץ הזה תגיע אופרת בארוק נצחית נוספת לאתר ההיסטורי בעכו – אורפיאו ואאורידיצ'ה מאת גלוק. בהפקה החדשה שתעלה בעכו בבכורה ישראלית, שותפים מיטב הכישרונות המקומיים: הבמאית יוליה פבזנר, עוזר הבמאי והכוריאוגרף איציק גלילי, המנצח איתן שמייסר, הסולנים אלון הררי, אלה וסילביצקי ויעל לויטה, אנסמבל זמרי מורן ותזמורת הקאמרטה הישראלית ירושלים. על רקע האתר ההיסטורי המיוחד בעכו, תקום לתחיה האופרה האלמותית של גלוק, המספרת את סיפור אהבתם הטרגי אך הפיוטי של אורפיאו ואאורידיצ'ה.


אורפיאו הוא פלא מוסיקלי: אביו, האל אפולו, העניק לו במתנה את ה"לירה" – גלגול עתיק ומיניאטורי של הנבל. כישרונו של אורפיאו היה כה רב, עד כי הצליח לכבוש ולהקסים כל אדם או יצור בנגינתו. בזכות יכולתו המופלאה הוא גבר על מכשולים רבים ולרדת אל השאול, כדי להציל את אהובתו אאורידיצ'ה היפהפייה שמתה מהכשת נחש ביום חתונתם. המסע מגיע אל קיצו כאשר אורפיאו מסתכל לאחור לוודא שאאורידיצ'ה אכן בעקבותיו – למרות הנחיותיו המפורשות של האדס אל השאול. אאורידיצ'ה שבה לעולם המתים, ואורפיאו שבור הלב עולה חזרה אל עולם החיים – ומת זמן קצר לאחר מכן.

מקורו של סיפור האהבה הטרגי במיתולוגיה היוונית, ומאז עבר גלגולים ספרותיים: בכתביו של אפלטון בשנת 500 לפנה"ס, בפואמה של המשורר הרומאי הנודע ויריגליוס שחי במאה האחרונה לפנה"ס, ובשיר האפי "מטמורפוזות" של המשורר אובידיוס שחי במאה הראשונה לספירה. האופרה "אורפיאו ואורידיצ'ה, של גלוק היא אולי המפורסמת ביותר מבין האופרות בהשראת נושא זה - אך היא וודאי אינה היחידה. בשנת 1600 נולדה האופרה "אאורידיצ'ה" מאת המלחינים האיטלקים ג'אקופו פרי וג'וליו קצ'יני, ובשנת 1706 כתב מלחין הבארוק המפורסם מונטוורדי, שנחשב לאבי האופרה, גם הוא את האופרה "אורפיאו". "חליל הקסם" של מוצרט, "פידליו" של בטהובן, וה"ריינגולד" של ואגנר גם הן מכילות מוטיבים עלילתיים ודרמתיים שלקוחים מהסיפור יוצא הדופן של אורפיאו.


עוצמתה של האופרה נובע כמובן מהאוניברסליות של הסוגיות האנושיות שבאות בה לידי ביטוי, אך גם מעצם היותה יצירה בינלאומית: היא נכתבה על ידי מלחין גרמני, על פי ליברית באיטלקית שמבוססת על אגדה יוונית, והיא מושפעת רבות מהגינון האופראי הצרפתי של המאה ה- 18. כך למשל, הרצ'יטטיבים באופרה הם ברובם "אקומפניאטו", כלומר מלווים על ידי התזמורת; המבע הקולי הוא לירי ורגשי, בניגוד לווירטואוזיות שאפיינה את הכתיבה הווקאלית האיטלקית; במרכזה של האופרה עומד בלט – מאפיין שהיה אהוב במיוחד על הקהל והמלחינים הצרפתים. בשאיפה להעלות את האופרה בבית האופרה המלכותי בפריס, גלוק אף כתב גרסה חדשה ומיוחדת של האופרה עם ליברית בצרפתית, הרחבת הבלט, ושינויים בתזמור ובחלוקת התפקידים הקולית – כל זאת במטרה להתאים את האופרה לטעמו האנין של הקהל הפריסאי. 


ההפקה של הבמאית יוליה פבזנר מתמודדת עם הסוגות האוניברסליות והאנושיות שבסיפור המיתולוגי, מתוך נקודת מבט עכשווית. "ההפקה שלנו עוסקת באבל של אורפיאו ובזיכרון של אאורידיצ'ה במוחו" אומרת פבזנר. "אורפיאו מוכה היגון בורח לעולם הדמיון בעקבות מותה המפתיע של אהובתו. הביקור האפי שלו בעולם השאול, מתואר בהפקה שלנו כהזיה של אורפיאו שבה הוא בוחן את הגבולות של עצמו. הוא עובר מהעולם האידילי בו חי עם אאורידיצ'ה, לעולם מלא יצרים ודחפים אסורים, ולאחר שעובר את כל שערי הגיהינום הוא מבין שאאורידיצ'ה שונה מזו הטהורה והבתולית שהוא זוכר". מכאן לוקחת ההפקה כיוון מפתיע, ובו משולש יחסים בין אורפיאו, אאורידיצ'ה והאדס אל השאול. הפרשנות של פבזנר מחזקת את דמותה של אאורידיצ'ה ומאפשרת לה בחירה משחררת: האם לשוב לעולם החיים יחד עם אורפיאו בעלה, או להישאר בשאול עם האדס.


במה בוחרת אאורידיצ'ה? את זאת תוכלו לגלות בחודש הבא, בחצרות האבירים הקסומות בעכו, בהפקה מקומית ומקורית לאופרה האהובה של גלוק ולסיפורם הנצחי של אורפיאו ואאורידיצ'ה. 

סוף בר ניווט לשוניות

בחר נושאים להדפסה

משתתפים
עלילה
קטעי וידאו
מיתולוגיה קמה לתחייה
עבור לתוכן העמוד