עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

סיפורו של הצאר סלטאן

יום 
תאריך 
שעה
בר ניווט לשוניות
משתתפים

סיפורו של הצאר סלטאן
ניקולאי רימסקי-קורסקוב

הפקה אורחת

 


לראשונה בישראל – האופרה המרגשת של רימסקי קורסקוב על פי פואמה מאת פושקין.
הפקה קסומה על שלוש אחיות, שלוש משאלות, והלהיט הגדול של מעוף הדבורה.

 

ליברית: ולדימיר בלסקי ע״פ פושקין
 

מנצח  יבגני ברז׳ניק
 תימור זנגייב
במאי  אלכסנדר טיטל
מעצב תפאורה  יורי אוסטינוב
מעצבת תלבושות  אירינה אקימובה
מעצב תאורה  אילדר בדרדינוב

 

סולנים:

 

צאר סלטאן דניס מקרוב 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
  רומן אוליבין 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
מיליטריסה, האחות הצעירה אירינה ושצ'נקו 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
מריה מקאבה 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
גווידון, בנו של הצאר ולדימיר דמיטרוק 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
  אלכסנדר נטסטרנקו 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
  קיריל זולוצ'בסקי  מחליף
נסיכת הברבור יבגניה אפאנסייבה 5.5, 7.5, 12.5
  ליליה גייסינה 4.5, 10.5, 13.5
  דריה טרחובה 6.5, 9.5, 11.5
טקצ'יחה (האורגת), האחות האמצעית לריסה אנדרייבה 4.5, 6.5, 9.5, 10.5, 11.5, 12.5, 13.5
  נטליה זימינה 5.5, 7.5

פבריחה (הטבחית), האחות

הבכורה

אבגניה אפאנסייבה 4.5, 9.5
  ליליה גייסינה 6.5, 7.5
  ולריה זייצבה 5.5, 10.5, 11.5, 12.5, 13.5
בבאריחה אלה פייגינובה 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
  נטליה זימינה 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
שליח דמיטרי קונדרטקוב 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
  פטר סוקולוב 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
ליצן מיכאל גולובושקין 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
פליקס קודריאבטסב 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
איש זקן חינגיס איושיב 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
  יבגני ליברמן 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
מלח ראשון חינגיס איושיב 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
  יבגני ליברמן 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
מלח שני דמיטרי קונדרטקוב 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
  פיטר סוקולוב 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
מלח שלישי מיכאל גולובושקין 5.5, 7.5, 10.5, 12.5
  פליקס קודריאבטסב 4.5, 6.5, 9.5, 11.5, 13.5
 גבידון כילד מקסים זורבלב  
  ארסני סידורוב  

 

הסולנים, התזמורת והמקהלה של בית האופרה סטניסלבסקי ונמירוביץ'-דנצ'נקו, מוסקבה

 מקהלת העפרוני

 

השירה ברוסית
כתוביות תרגום מוקרנות בעברית ובאנגלית
אורך המופע: מערכה ראשונה 75 דקות, הפסקה 20 דקות, מערכה שנייה 55 דקות.
תרגום: ישראל אובל

תודה ליוליה פבזנר על עזרתה בתרגום האופרה

 

המופע ב-11.5.2018 מוקדש לזכרו של שמשון זליג ז"ל

 

עלילה
פרולוג
שלוש אחיות יושבות בליל חורף וטוות בדים. הצאר סלטאן מקשיב לשיחתן בהסתר ושומע את האחות הבכירה מתרברבת שלו היא תהיה כלת הצאר היא תכין נשף מרהיב. האחות האמצעית מבטיחה כי היא תארוג בד מרהיב במיוחד בעוד האחות הקטנה מספרת כי היא תלד לצאר בן גיבור במידה והיא תיבחר לכלתו. סלטאן נכנס ובוחר באחות הצעירה לכלתו והשניים יוצאים לדרכם. האישה הזקנה בבריחה, עוזרת לשתי האחיות שנותרו מאחור לתכנן את נקמתן.
 
מערכה ראשונה
הצאר יצא לקרב. בארמונו, אשתו ילדה בן. הכלה הצעירה מיואשת כיוון שאין כל תשובה מהצאר על החדשות שנולד לו בן צעיר. אחיותיה נמצאות עתה בחצר הצאר, הבוגרת בתור טבחית (פבריחה) והשנייה כאורגת הבדים (טקצ'יחה). בעזרת בבריחה הן החליפו את המסר שנשלח לצאר ששלחה אשתו על הולדת בנם, במסר שלהן המבשר כי לצאר נולד בן שאינו צפרדע או עכבר, אלא בעל חיים מאוד מוזר. לפתע מגיע שליח מהצאר המצווה על אנשיו להכניס את כלתו והיילוד לתוך חבית ולהשליך את החבית לים. הוראתו של הצאר מתבצעת בחוסר רצון ברור על ידי אנשיו.
 
מערכה שנייה
גבידון גדל בחבית באופן מהיר ביותר ולאחר מסע בימים החבית מביאה אותו ואת אמו לאי בויאן. גבידון, שהוא כבר גבר צעיר, יוצא לחפש אוכל באי והוא לפתע נתקל בברבור שכמעט ונהרג מפגיעת נץ. גבידון מציל את הברבור המבטיח לו לגמול לו על כך. אמו של גבידון מספרת לו את סיפור חייו בעוד הברבור הופך את האי לעיר גדולה ומוארת באור השמש. גבידון הופך לנסיך העיר החדשה.
 
מערכה שלישית
גבידון נהנה מחייו באי אך כשהוא רואה ספינות המגיעות למקום הוא נעצב על כך שהוא לא מכיר את אביו. הברבור מבטיח עזרה והופך את גבידון לדבור שיוכל לעוף מעל הים ולהתחבא באנייה של הצאר, וכך הבן יוכל סוף סוף לראות את אביו. המלחים שהיו בבויאן חזרו לחצר הצאר ומספרים לצאר על הפלאות של האי של גבידון כולל סנאי ששר שירים יפים. שתי אחיותיה של כלת הצאר חוששות שהצאר ירצה לבקר באי המופלא ומנסות לשכנע אותו להישאר בארמונו ומבטיחות להראות לו נסיכה מיוחדת במינה. גבידון, שהגיע למקום כדבור, עוקץ את שתי האחיות וכאשר בבריחה מנסה לספר סיפורים נוספים, גבידון הדבור עוקץ גם אותה בעין ומעוור אותה. סלטאן מחליט לצאת למסע לבקר באי.
 
מערכה רביעית
גבידון שב לבויאן והוא עתה מתאווה לשאת אישה. הוא מספר לברבור על הנסיכה אודותיה שמע בארמון הצאר ובמעשה כשפים הברבור הופך לאותה הנסיכה. אמו של גבידון ובנות הלוויה שלה מברכות את הזוג הצעיר. גבידון מברך את הצאר שמגיע לאי ושואל אותו אם יש לו ילדים. הצאר מביע חרטה על הדרך בה התייחס לאשתו לפני שנים רבות. גבידון מנסה לשפר את מצב רוחו של אביו, שעדיין לא מודע לכך שגבידון הוא בנו, אך בלא הצלחה. הנסיכה-הברבור מופיעה ומראה לצאר את אשתו. האחיות שהגיעו גם הן כמובן עם הצאר מבקשות מחילה וסלטאן המאושר סולח להן. הכל מתכוננים לחגוג את נישואי גבידון ונסיכת הברבור שלו.
הרצאות וסיורים

מגוון אפשרויות לכל מי שרוצה להעשיר את חוויית האופרה

 

רוצים לדעת יותר על האופרה שאתם הולכים לראות? רוצים לגלות את הסודות שמאחורי הקלעים? רוצים לפגוש את האמנים לאחר ההופעה? האופרה הישראלית מאפשרת לכם להעצים את החוויה האופראית עם שלל אירועים לפני ואחרי ההופעה.

   

הרצאה מקדימה
שעה לפני כל תחילת הופעת אופרה מתקיימת באולם הרצאת מבוא בת 30 דקות. ההרצאה, המועברת על ידי נציגים מצוות האופרה, מתמקדת לעתים באופרה וברקע ההיסטורי שלה, לעתים בהיבטים המוסיקליים של היצירה, לפעמים בהפקה עצמה ומאפשר לצופים לקבל תוספת אינפורמציה לקראת הצפייה באופרה שעה קלה לפני תחילת ההופעה.
ההרצאה מתחילה שעה לפני תחילת כל הופעת אופרה. אורך ההרצאה: 30 דקות.
הכניסה חופשית לבעלי הכרטיס לאופרה באותו יום.

 

סיור לפני מופע
מה קורה מאחורי הקלעים בזמן שהקהל עוד לא מגיע לבית האופרה? איך מתכוננים להופעת הערב? מה עושים הזמרים? המנצח? הצוותים הטכניים? התכונה מאחורי הקלעים לפני הופעה תמיד רבה. זו ההזדמנות לטעום קצת מההתרגשות של לפני העלייה לבמה. חצי שעה מרוכזת במקומות שבדרך כלל הקהל אינו מגיע אליהם.
הסיור מתחיל שעה וחצי לפני תחילת האופרה. משך הסיור: 30 דקות.
מחיר כרטיס:  25 ₪ (מומלץ לרכוש כרטיסים מראש – כמות הכרטיסים בכל סיור מוגבלת).
הסיורים מתקיימים כמה פעמים בכל הפקה. המועדים רשומים באתר האופרה. לרכישה בקופת האופרה: 03-6927777.
ניתן להזמין סיורים לקבוצות, לפניות בנושא: sarah@israelopera.org.il
 
אופרה טוקבק
ההופעה נגמרה. השעה כבר מאוחרת. ובכל זאת החוויה היתה מסעירה, מאתגרת, מרגשת. זה הזמן לפגוש את כמה מהמשתתפים במפגש בלתי פורמאלי. בוא לשמוע ולהשמיע. בואו לשאול שאלות. בואו להכיר את הסולנים מקרוב. הזדמנות יוצאת דופן להתקרב אל האמנים שריגשו אתכם זה עתה על הבמה.
אופרה טוקבק מתקיים בתום המופע במפלס השני של אכסדרת בית האופרה. משך הטוקבק: כחצי שעה.
הכניסה חופשית.
הטוקבקים מתקיימים כמה פעמים בכל הפקה. המועדים רשומים באתר האופרה.

 

   תאריך שעה  
 הרצאה מקדימה שעה לפני כל תחילת מופע
 סיור לפני מופע 7, 9, 10 במאי 2018 18:30
 טוקבקים 7, 9, 10, 13 במאי 2018  מיד בתום המופע
רימסקי - קורסקוב על פי פושקין

פושקין, אחד מגדולי הסופרים הרוסים בכל הזמנים, כתב כמה מהיצירות הקנוניות של הספרות הרוסית והעולמית. השפעתו התרבותית העמוקה יוצאת מגבולות עולם הספרות אל עולמות אמנותיים אחרים כמו קולנוע, מחול, תיאטרון וכמובן- אופרה. מעטים הסופרים שזכו לעיבודים אופראיים כה רבים ליצירתם ובכך הפכו לחלק בלתי נפרד מעולם הבמה. אך להבדיל מיוצרים כמו שייקספיר וויקטור הוגו, שהפרוזה שלהם קרצה למלחינים ולליברטיסטים מכל העולם, פושקין העניק השראה בעיקר למלחינים בני עמו, שהבולט בהם הוא צ'ייקובסקי שכתב שתי אופרות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהרפרטואר האופראי המערבי – "ייבגני אוניגיין" ו"פיק דאם". מלבד האופרות המוכרות של צ'ייקובסקי קיימות עשרות אופרות של מלחינים רוסים שהשתמשו בחומרים של פושקין ביניהם רחמנינוב, גלזונוב, ורימסקי-קורסקוב, שהאופרה שלו סיפורו של הצאר סלטאן, תעלה בחודש הבא באופרה הישראלית בהפקה ובביצוע של בית האופרה סטניסלבסקי-נמירוביץ' דנצ'נקו.

 


סיפורו של הצאר סלטאן היא אחת משלוש אופרות שכתב רימסקי-קורסקוב על-פי פושקין, ואחת מתוך 15 האופרות שכתב במהלך חייו. האופרות שלו מבוצעות לעתים רחוקות במערב, אך ברוסיה הן זכו להצלחה אדירה כבר בימי חייו, וזאת על אף קשיים שהוערמו על המלחין על-ידי הצנזור הראשי בתקופת השלטון הקומוניסטי. באופרות שלו, עוסק רימסקי-קורסקוב במגוון רחב של נושאים תוך שימוש בצורות מוסיקליות מגוונות החל מרומנים היסטוריים, דרך סאטירות חברתיות ועד לאופרה קומית במערכה אחת על היחסים הטעונים בין המלחינים מוצרט וסאליירי. המשותף לכל האופרות שלו הוא הקשר העמוק לתרבות הרוסית ולספרות הרוסית העממית בפרט, בין אם באופן ישיר כמו באופרות "עלמת השלג" או "סאדקו", או באופן מופשט יותר, כמו באופרה "אגדת העיר הסמויה קיטאז'". החומרים הספרותיים שמשכו את רימסקי-קורסקוב  בעלי רבדים סימבולים, שעוסקים פעמים רבות במיתולוגיה רוסית עממית ובנושאים הקשורים בטבע. השימוש בחומרים מסוג זה אפשר לרימסקי-קורסקוב לבטא שתיים מן החוזקות שאפיינו את הלחנתו: היכולת שלו לתאר את הטבע באמצעים מוסיקליים, וכישרון התזמור יוצא הדופן שלו. 

 
סיפורו של הצאר סלטאן מביאה לידי ביטוי את כל המאפיינים הללו, אך היא גם יוצאת דופן ביחס לאופרות האחרות שכתב: היא אינה מבוססת על סיפור עם עתיק יומין, אלא על פואמה של פושקין, שאמנם מתכתבת עם מסורת האגדה העממית, אך היא כשלעצמה יצירה ספרותית מקורית. היבט ייחודי נוסף, הוא היעדר סימבוליזם ספרותי מובהק; גם אם ניתן למצוא בפואמה משמעויות סימליות, נדמה כי פושקין ביקש לספר סיפור אגדה מבדר שנותן דרור לדמיון, ללא רצון לייצר משמעויות או רבדים נסתרים. הפואמה מלאת פנטזיה, וכוללת את כל הרכיבים הנחוצים ליצירת אגדה קסומה: מלך שבנו הנסיך נשלח הרחק ממנו; אי נידח שהופך לעיר מפוארת באמצע הים; חיות קסומות שעוזרות לנסיך לקבל את משאלותיו; נסיכה במסווה של ברבור; וסנאי אחד, שמוצא אבני חן יקרות בתוך בלוטים.


לאופרה מבנה ייחודי שנוצר בהשראת המבנה הספרותי, שהוא רצף תמונות או סצנות אופראיות. יחד עם המוסיקה המשופעת מוטיבים עממיים, והתזמור הייחודי, נפרסת האופרה תמונה אחר תמונה כמו רקמה בעבודת יד עדינה ומיומנת. רימסקי-קורסקוב כינה את האופרה "יצירה אינסטרומנטלית-ווקאלית", ואכן תפקידה של התזמורת מרכזי במיוחד: יש בה קטעי ביניים אינסטרומנטליים רבים, והשימוש בתזמורת נעשה בצורה מחוכמת שמעצימה את תחושת הפנטזיה. דוגמא לכך, היא השימוש בחצוצרה בתחילתה של כל "תמונה" שנועד להמחיש את תחילתה של התרחשות חדשה. דוגמא נוספת היא הקטע המפורסם ביותר באופרה -"מעוף הדבורה" בו מצליח רימסקי-קורסקוב לחקות בדיוק מפעים את קול זמזומה של הדבורה באמצעים מוסיקליים.


הקשר העמוק בין האופרות של רימסקי-קורסקוב (ואופרות רוסיות בכלל) לשורשים הרוסיים העממיים יתכן והוביל לכך שבמשך שנים רבות בוצעו האופרות הללו מעט מאד על במות מערביות. הקושי המובנה בלמידת השפה הרוסית, שהיא שונה מאד מהשפות הלטיניות בהגייה ובמצלול, גם תרם לכך ללא ספק. אך זו בוודאי אינה הסיבה העיקרית להימנעותם של זמרים מערביים מביצוע אופרות אלה, שכן הם מורגלים בלמידה ושירה של שפות זרות. הסיבה העמוקה יותר כנראה, נעוצה  בזרות התרבותית שמבצעים וקהלים מערביים חשים כלפי האופרות הרוסיות, שנתפסה כאקזוטיקה ייחודית בלתי נגישה; התמות, המהות והסגנון – מושפעים ממסורות גיאוגרפיות והיסטוריות שאמני המערב חשים שאין ביכולתם להבין לעומקן.

באמצע שנות ה-90 חל שינוי משמעותי, בין היתר בעקבות השיפור ביחסי המסחר והתיירות בין רוסיה למערב. לפתע, יכלו זמרי אופרה רוסים להופיע על הבמות המערביות ובכך לחשוף את הקהל לרפרטואר האופראי הרוסי העשיר. דוגמא לכך ניתן לראות בפסטיבל רימסקי-קורסקוב שהתקיים במטרופוליטן אופרה בניו יורק בשנת 1995, בו הוצגו שלוש אופרות של רימסקי-קורסקוב בסוף שבוע עמוס אחד, בהשתתפותם של סולנים רוסים ידועים ואמנים מקומיים. הקהל נדהם לגלות רפרטואר אופראי צבעוני ומלא דמיון, שמאז ועד היום זכה לפרשנויות בימתיות חדשות ומעניינות והפך לאורח תדיר יותר בבתי האופרה הגדולים במערב. הגעתה של האופרה סיפורו של הצאר סלטאן לאופרה הישראלית בחודש הבא ממשיכה את המסורת הזו, ומאפשרת לקהל הישראלי הזדמנות מיוחדת להיחשף לצלילים וקולות ממקום רחוק ומרתק.

 

 

 

לרכישת כרטיסים - https://bit.ly/2pEcFvu

סוף בר ניווט לשוניות

בחר נושאים להדפסה

משתתפים
עלילה
הרצאות וסיורים
רימסקי - קורסקוב על פי פושקין
עבור לתוכן העמוד